ג'יין בירקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ניקוי קוד, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 4:
|תמונה=Jane Birkin 66ème Festival de Venise (Mostra) 2.jpg
|כיתוב=ג'יין בירקין, בפסטיבל הסרטים בוונציה, 2009
}}
[[קובץ:Jane Birkin07.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ג'יין בירקין ב-1985]]
שורה 27 ⟵ 13:
==ביוגרפיה==
בירקין נולדה ב[[לונדון]] בשנת [[1946]]. אביה היה קצין צי, ואמה שחקנית במחזותיו המוזיקליים של [[נואל קווארד]]. בשנת [[1965]] הופיעה בתפקיד זעיר בסרט "The Knack", בבימויו של [[ריצ'רד לסטר]]. הצעירה הנאה בלטה כדוגמנית ושחקנית מתחילה בסצנת חיי הלילה של לונדון הסוערת. בגיל צעיר זה נישאה בשנת
תפקידה החשוב הראשון, בסרט "[[יצרים]]" משנת [[1966]] שיקף מציאות זו. בסרט זה, שביים [[מיכלאנג'לו אנטוניוני]] שיחקה בירקין אחת מצמד דוגמניות צעירות המגיעות לדירתו של הצלם תומאס ([[דייוויד המינגס]]) ומשתוללות עמו בעירום. תפקיד זה הוביל, בשנת [[1968]] למבחן בד לסרטו של [[פייר גרימבלט]], "סלוגן". על אף שלא דיברה [[צרפתית]] קיבלה בירקין את התפקיד. בסרט כיכב השחקן הצרפתי [[סרז' גינסבורג]], והשניים שרו ביחד את שיר הנושא של הסרט. עבודתם המשותפת הובילה לקשר רומנטי.
בשנת [[1969]] כתב גינסבורג שיר בשם "אני אוהבת אותך... גם אני לא" (Je t'aime... moi non plus), שאותו ייעד ל[[בריז'יט בארדו]]. על אף שבארדו הקליטה את השיר, היא הורתה לגנוז את ההקלטה, בשל נועזותו של השיר. גינסבורג הקליט את השיר כדואט עם בירקין. השיר מתאר במילים מפורשות מעשה מיני, ולקראת סופו בירקין גונחת באופן המדמה יחסי מין. השיר עורר סערה בכל מקום בו הושמע, והוחרם על ידי תחנות רדיו ב[[איטליה]], [[ספרד]] ו[[בריטניה]]. השיר נכלל באלבומם "ג'יין בירקין סרז' גינסבורג" שיצא לאור בשנת
בירקין המשיכה להקליט תקליטים ביחד עם גינסבורג. בשנת [[1973]] הופיעה בתפקיד נועז כמאהבתה של בריז'יט בארדו בסרטו של [[רוז'ה ואדים]] "לו דון ז'ואן היה אישה". בשנת [[1975]] הופיעה בסרטו הראשון של גינסבורג, שנקרא אף הוא "Je t'aime... moi non plus".
| |||