המלחמה הגדולה (סרט, 1959) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הוספת תבנית:סרטים
מ הסרת קישורים עודפים, ניקוי קוד
שורה 12:
|הקרנת בכורה=[[2 באוגוסט]] [[1960]], [[גרמניה המערבית]]
|משך הקרנה=137 דקות
|תקציב=
|שפת הסרט=[[איטלקית]] ו[[גרמנית]]
|קישור=0052861
|צילום=
|מבוסס=
|סרט הבא=
|מדינה=
|אולפן=
|שם בשפת המקור=La grande guerra
|שם=המלחמה הגדולה}}
שורה 36 ⟵ 30:
בתחילת הסרט מגויסים שני צעירים לצבא היוצא להגן על המולדת מפני הפולשים מצפון. שני הצעירים, שלימים יהיו חברים, הם אורסטה יקובצ'י, המגולם על ידי אלברטו סורדי, וג'ובאני בוסקה, המגולם על ידי ויטוריו גסמן. לצעירים [[אופי]] מנוגד לחלוטין: אורסטה הוא [[רומא]]י, בעל אופי רגשני וערמומי, ואילו ג'ובאני הוא [[לומברדיה|לומברדי]], משכיל ונבון. מפגשם הראשון הוא בהמתנה ל[[תור (סדר)|תור]] הארוך בלשכת הגיוס. ב[[סצנה (קולנוע)|סצנה]] הראשונה החיילים הממתינים נופלים ארצה כמו במשחק [[דומינו]]. האחד שואל: "לאן אתם ממהרים, מטומטים? המלחמה לא תיגמר בקרוב!", וכעין מרמז על אורכה של המלחמה. התחלת הסרט היא קומית, אך רק לזמן קצר.
 
הרומאי, אורסטה, זוכה לתפקיד שומר הסף בלשכת הגיוס וסרט [[הצלב האדום]] על זרועו. הלומברדי, ג'ובאני, מבקש ממנו כי יסדיר לו פטור מסיבה רפואית, ומתנהל ביניהם משא ומתן על תשלום, כשם שאורסטה מנהל עם השאר. התוצאה היא שרק הכסף משולשל לכיסו. כעבור ימים נפגשים שניהם ב[[רכבת]] בדרכם ל[[בסיס אימונים]]. בדרך הם צופים ב[[רכבת]]ברכבת השבה מהחזית עם פצועים וסמלי הצלב האדום על הקרונות, כרמז לטרגדיה הצפויה נראית לעין.
 
במחנה האימונים הם שוהים תקופה קצרה ויוצאים מיד לחזית. מפקדם, "גלינה" (תרנגולת באיטלקית), מעורר חיוך אצל החיילים תמיד כאשר שמו נזכר. זוהי אתנחתא קומית כאשר החיילים במצב רוח רע. השניים מתקדמים לחזית, ומחלון ה[[אסם]] שהיה ל[[קסרקטין]] נראים חיילים שהגיעו בצורה רשלנית. תחילה הם סבורים שאלו [[שבוי|שבויים]]ים אוסטריים, אך בהמשך התברר שהם חלק מחטיבה איטלקית שנסוגה לאחר תבוסה בקרב. בשלב זה הטרגדיה כבר נראית מוחשית, אם כי הדמויות עדיין רחוקות מהחזית.
 
כאשר הם מקבלים חופשה, מתחילים החיילים בחיפוש אחרי [[אישה|נשים]] בעיירה. מי שמכוון אותם הוא ה[[כומר]] המקומי: "לכו לכיכר, קומה שלישית משמאל". בהגיעם למקום כבר עומדים מאות חיילים ברחבת הבית, מריעים לנשים שתצאנה למרפסת בלבוש מינימלי. ג'ובאני עוקב אחרי אישה שבאה למשרד הקבלה הצבאי, עם בקשה כלשהי. הוא מגיע לביתה של קונסטנטינה, מארחת מקומית שמגולמת על ידי השחקנית סילבנה מנגנו. הוא מבלה ערב נעים בחברתה ובמהלכו היא מבשרת לו ממקורותיה כי למחרת הוא עתיד לצאת לחזית.
 
===מלחמת החפירות===
הנושא המרכזי בסרט הוא תיאור [[מלחמת חפירות|מלחמת החפירות]] במלחמת העולם הראשונה, תופעה אופיינית למלחמה זו, בה מאות אלפי חיילים מתו ונפצעו, כאשר קווי החזית נשארו ללא שינוי או הכרעה, בהיעדר סיכוי לסיום המהלך הקרבי. במהלך הסרט נצפות שיירות חיילים ארוכות, הנעות בהרים, אשר במקביל להם מטפסות [[פרד|פרדות]]ות עם משא וציוד, יחד עם רעם ה[[פגז]]ים מרחוק. כש[[פצצת תאורה|פצצות תאורה]] מעל לראשיהם, החיילים מסתתרים ומתגלים לסירוגין, אך ממשיכים עד סמוך לקווי החזית עם הגרמנים והאוסטרים. בשלב מסוים מבוקשים מתנדבים להנחת מטען [[חומר נפץ]] לשם פריצת גדר תיל המונחת לפני עמדות צבא האויב. המתנדבים נמצאים, והמטען מונח ומתפוצץ. בפיצוץ המטען נהרג אחד מחבריהם שרגלו נתפסה בתיל. זוהי המחשה של הטרגדיה. החיילים האיטלקים פורצים את הקווים וכובשים את אחד הגשרים. בלהט המערכה, מונח [[טלפון שדה]] שמחבר בין ראשי שני הצבאות, אשר משוחחים על הרכבה של הסעודה שטעמו עד שהם מבינים שחלה תקלה. זוהי אתנחנתא קומית נוספת.
 
הגנרל "תרנגול" מבקר את החיילים בעת הגשת הארוחה. הם מתלוננים על איכות ה[[תרנגול]], ובאירוניה על המפקד. המפקד מבין את הרמז ומורה מיד על שיפור הבישול. [[חג המולד]] מגיע ומשקה ה[[גראפה]] מחולק לכולם. אפילו [[שוקולד]] מוצע לחיילים ו[[מכתב|מכתבים]]ים מגיעים מהבית.
 
ג'ובאני, הלומברדי, זוכה בתפקיד החשוב – לבצע שליחות לעיירה בו נמצאת המפקדה. הוא מנצל זאת לביקור שני אצל קונסטנטינה, שם נעלם ארנקו. קונסטנטינה מחזירה לו את הארנק, אך ללא המזומנים. היא משיבה לו: "וממה אתה חושב אני חיה?", וזוכה בתמורה מלאה לכספו.
שורה 68 ⟵ 62:
 
==המקורות לסרט==
הרעיון לסרט היה של ה[[תסריטאי]] האיטלקי לוצ'יאנו וינצ'נזוני (Luciano Vincenzoni). היה זה בעקבות ספרו של [[גי דה מופאסאן]], "שני חברים" (Deux Amis), אשר עוסק דווקא ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]]. תחילה הוא חשב ללהק לתפקיד הלומברדי את [[ויטוריו גסמן]], והמפיק דינו דה לאורטיס החליט לכלול בסיפור גם את הרומאי, השחקן אלברטו סורדי. כמו כן נכללו בתסריט חלקים משני ספרים נוספים‏נוספים, "Un anno sull'Altipiano" מאת [[אמיליו לוסו]] וכן "Con me e con gli alpini" מאת [[פיירו יאייר]].
 
צילומי הסרט נעשו ברובם בנפת [[אודינה (נפה)|נפת אודינה]] במחוז [[פריולי-ונציה ג'וליה]] - מקום התרחשות הקרבות בחזית האיטלקית. כרקע לצילומים שימשו מרחבי העיר [[ונצונה]] (Venzone), [[פלמנובה]] (Palmanova), הפרבר [[נספולטו]] (Nespoledo) ו[[לסטיצה]] (Lestizza) .