ויקיפדיה

קית' ריצ'רדס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ ויקיזציה, הגהה, קישורים פנימיים, ניקוי קוד
שורה 2:
|שם=קית' ריצ'רדס
|תמונה=[[קובץ:Keith Richards Hannover 2006.jpg|250px]]
|כיתוב=
|שם לידה=
|תאריך לידה=[[18 בדצמבר]] [[1943]]
|מקום לידה=
|מוקד פעילות=דרתפורד, קנט, [[אנגליה]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|שנות פעילות=[[1962]]–היום
|סוגה=[[רוקנרול]]{{ש}}[[רוק קלאסי]]{{ש}}[[בלוז]]{{ש}}[[בלוז רוק]]{{ש}}[[רית'ם אנד בלוז]]{{ש}}[[רגאיי]]{{ש}}[[קאנטרי]]
|סוג קול=
|עיסוק=
|כלי נגינה=
|חברת תקליטים=וירג'ין הקלטות
|שיתופי פעולה בולטים=[[הרולינג סטונז]]
|חברי ההרכב=
|חברים לשעבר=
|אתר אינטרנט=[http://www.keithrichards.com/ האתר הרשמי]
|סיווג=נגן}}
שורה 35 ⟵ 25:
בשנת 1963 הקימו ג'אגר וריצ'רדס, יחד עם חבריהם [[בריאן ג'ונס]], [[ביל ויימן]], [[איאן סטוארט|איאן סטיוארט]] ו[[צ'ארלי ווטס]] את להקת [[הרולינג סטונז ]] (האבנים המתגלגלות). השם נבחר בהשראת שיר של אמן הבלוז מאדי ווטרס, "בלוז האבן המתגלגלת". סטיוארט נופה בסופו של דבר מההרכב מאחר שלא תאם לתדמית שרצה מנהל הלהקה, [[אנדרו לוג אולדמן]]. אולדמן היה זה שהסיר את ה "ס" משם משפחתו של ריצ'רדס כדי לדמות את השם לשמו של כוכב [[מוזיקת פופ|הפופ]] [[קליף ריצ'רד]]; ריצ'רדס השיב מאוחר יותר את ה "ס" לשם משפחתו.
 
בהתחלה נגנה הלהקה גרסאות כיסוי ללהיטי [[רית'ם אנד בלוז]] ישנים, ולאט לאט האבנים הוסיפו חומר מקורי פרי עטם של ג'אגר וריצ'רדס. לצמד לקח קצת זמן ותרגול על מנת להתפתח לכותבי שירים באיכות מקצועית, ומשנת 1965 הם נכנסו לשותפות בכתיבה. [[(I Can't Get No) Satisfaction|‎(I Can't Get No) Satisfaction]] הפך אותם לכוכבים בארצות הברית, כמו גם בבריטניה, והשיר התפאר באחד מ"[[ריף (מוזיקה)|ריפי]]" הגיטרה הגדולים של הרוק בכל הזמנים. עם התדמית המינית האגרסיבית המאיימת שלהם, האבנים הפכו ליעד תכוף עבור המשטרה הבריטית במלחמתה על ההגינות הציבורית.
 
בשנים הבאות, זכו חברי הלהקה להכרה בזכות התדמית השערורייתית שלה, לרוב בהקשר להוללות מינית ושימוש ניכר בסמים. השנים 1968–1972 היו שנות השיא של הלהקה, בהן הוציאה את ארבעת האלבומים המצליחים ביותר שלה: [[Beggars Banquet]], [[Let It Bleed]], [[Sticky Fingers]] ו- [[Exile on Main Street|Exile On Main Street]] המצליח שנחשב עד היום לאלבום הטוב ביותר של הלהקה. מהאלבומים יצאו להיטים רבים כמו: [[Street Fighting Man]], [[Gimme Shelter]], [[Brown Sugar]], [[Sympathy for the Devil|Sympaty For The Devil]], [[Wild Horses]] ו-[[You Can't Always Get What You Want]]. אולם, ב-1969 הרגלי השימוש בסמים של ג'ונס החלו לפגוע בלהקה, כאשר כמעט ולא היה יכול היה לתפקד או לנגן. בסופו של דבר, סולק ג'ונס מהלהקה ביוני 1969 וכעבור פחות משבוע, נמצא מת בברכת ביתו ככל הנראה מטביעה.
שורה 41 ⟵ 31:
קולות הליווי של ריצ'רדס נשמעים בכל אלבום של האבנים, והחל מהאלבום משנת [[1969]] [[Let It Bleed]], כל אלבום של האבנים כלל בדרך-כלל שיר אחד בו ריצ'רדס הוא הזמר המוביל. מלבד נגינה בגיטרה, תרם מדי פעם גם תפקידי [[גיטרה בס|בס]], [[קלידים]] [[גיטרת סלייד|וגיטרת סלייד]]. ריצ'רדס היה מעורב תמיד בתהליך [[הקלטה|ההקלטה]], בדיסקים של הלהקה, בדרך כלל בשיתוף פעולה עם [[מיק ג'אגר]] ומפיקים חיצוניים.
 
כך המשיכו האבנים להוציא אלבומים ששלטו במקומות ראשונים במצעדים ובמכירות בכל רחבי העולם במשך [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. אלבום השיא היה ([[Some Girls]] (ב-1978 שזכה לביקורות משובחותהטובות ביותר מאז 1972. בשנות ה-80, ריצ'רדס וג'אגר הסתכסכו על הכיוון המוזיקלי של הלהקה. ג'אגר רצה לעבור לכיוון של פופ ודאנס ואילו ריצ'רדס רצה להישאר נאמן לשורשיה של הלהקה בבלוז ורוקנרול.
 
בשנת 1986, הלהקה הוציאה את האלבום [[Dirty Work]]. בשנים הקרובות, ג'אגר וריצ'רדס בקושי דיברו אחד עם השני וצלפו האחד על השני בעיתונות. בשנת 1989 הוציאו האבנים שחררוהמתגלגלות את האלבום המצליח [[Steel Wheels]] ''' '''ויצאו למסע הופעות מצליח אחרי שלא יצאו כשבע שנים ברציפות.
 
בשנותב[[שנות ה-90 האבניםשל המאה ה-20|שנות ה-90]] התאחדו ושחררוהאבנים המתגלגלות והוציאו את האלבום [[Voodoo Lounge]]''',''' ויצאו למסע הופעות בינלאומי נרחב נוסף. בשנת 1997, האבנים התארגנו מחדש לאלבום חדש, [[Bridges to Babylon]], ומסע הופעות של אצטדיונים מלאים ברחבי העולם.
 
בשנת 2005, יצא האלבום [[A Bigger Bang]] שגם הוא לווה במסע הופעות עצום, ובו 1.5 מיליון מעריצים צפו בהופעה בחוף קופקבאנה ב-2006, מה שהפך אותה להופעת הרוק הגדולה ביותר אי פעם. במסגרת סיבוב הופעות זה, הופיעו 144 פעמים בין 2005 ל-2007, והוא גרף 558.2 מיליון דולר והיה לסיבוב ההופעות המכניס בהיסטוריה עד שב-2011 עקףגבר אותועליו סיבוב ההופעות 360° של להקת U2.
 
איאן סטיוארט טוען שריצ'רדס הוא מנהיג הלהקה של הרולינג סטונז, ואילו ריצ'רדס טוען שעבודתו היא להיות "שימון המכונות". ביל ויימן ורוני ווד אמרו שברוב הלהקות בדרך כלל עוקבים מוזיקלית אחר התופים כמובילים, אך ברולינג סטונס אין אפשרות שלא לעקוב אחרי הגיטרה של ריצ'רדס כמובילה.
[[קובץ:Keith-Richards and guitar.jpg|שמאל|ממוזער|329px|ריצ'רדס בהופעה, [[1972]]|329x329px]]
 
===כגיטריסט===
ריצ'רדס שאב רבות מסגנונו המוקדם של [[צ'אק ברי]], שעבודת הגיטרה שלו נשארה אבן בֹּחַן בהמשך הקריירה של ריצ'רדס. בזמן שהאבנים המתגלגלות נחשבו כלהקת [[רית'ם אנד בלוז]], ריצ'רדס היה אחראי במידה רבה להיכרות של הלהקה עם [[רוקנרול|הרוקנרול]] של [[בו דידלי]] וצ'אק ברי. ביחד עם הגיטריסט ומייסד הלהקה [[בריאן ג'ונס]], ריצ'רדס פיתח סגנון בו הוא וג'ונס התחלפו ביניהם בתפקיד הליווי - שאחראי על [[הרמוניה|ההרמוניה]]; וההובלה - שאחראי על [[מלודיה|המלודיה]]. ריצ'רדס שיבח את עצמו על-כך שהצליל שנוצר מהחלפת התפקידים בין שתי הגיטרות הוא אחד מההישגים החשובים של הלהקה. ג'ונס הוחלף בשנת [[1969]] בנגן הגיטרה הווירטואוז [[מיק טיילור]], שתרם לכמה מהקלטותיה המוערכות ביותר של הלהקה, אך צירוף זה גם גרם להפרדה מוחלטת בין תפקיד הגיטרה המובילה לתפקיד הגיטרה המלווה. טיילור הוחלף בשנת [[1975]] בנגן הגיטרה [[רון ווד]], ששם דגש רב יותר על נגינה קצבית.
 
נגינת הגיטרה של ריצ'רדס בולטת ב[[כיוון פתוח|בכיווןכיוון הפתוח]], בשימוש התכוף ב[[סינקופה|בסינקופותסינקופות]], וה[[אקורד|והאקורדים]]ים המצלצלים בכמה מהלהיטים הבולטים ביותר של האבנים, ביניהם: [[Honky Tonk Women]] ,[[,Brown Sugar]] ו -[[Start Me Up]]. הוא עדיין משתמש בכיוונים רגילים, אך ריצ'רדס ציין את האימוץ של הכיוון הפתוח כנקודת מפנה בנגינת הגיטרה שלו.
 
ריצ'רדס - שבבעלותו כיותר מ-3,000 גיטרות, שבחלקן הוא אפילו לא ניגן פעם אחת - מקושר בדרך-כלל ל[[פנדר|לפנדר טלקסטר]] טלקסטר, למרותאף שלאחרונהעל פי שהחל מ[[העשור הראשון של המאה ה-21]] נראה שהגיטרה החביבה עליו היא [[גיבסון (חברה)|גיבסון ES-355]]. השיר [[(I Can't Get No) Satisfaction|‎(I Can't Get No) Satisfaction]] היה הלהיט הראשון שריצ'רדס הקליט שאופיין באפקט ה -Fuzz המפורסם, שנעשה נפוץ מאז הצלחתו של השיר. למרותאף [[שנותעל פי השבעים|שבשנות השבעים]]ה-70 ותחילת [[שנות השמונים]]ה-80 הוא השתמש באפקטים לגיטרה לעתים קרובות, מאז הוא בקושי משתמש באפקטים. ריצ'רדס מחשיב את ה[[גיטרה אקוסטית|הגיטרהגיטרה האקוסטית]] כבסיס לכל טכניקת הנגינה שלו, ולהיטים רבים של האבנים כוללים חלקים אקוסטיים, ביניהם: Street Fighting Man ,Brown Sugar ו- (I Can't Get No) Satisfaction. בעבר הוא השתעשע ברעיון לפתוח מוזיאון לגיטרות כי "אין לי גם ככה זמן לנגן בכולן".
 
===פזמונאות והלחנה===
בעקבות הדוגמה של [[ג'ון לנון|לנון]]-[[פול מקרטני|מקרטני]] מ[[הביטלס]] - ודירבון בידי מנהל הלהקה אנדרו לוג אולדהם, שראה מעט עתיד בלהקה שמבצעת גרסאות כיסוי לשירי [[רית'ם אנד בלוז]], ושזיהה את האפשרויות הגלומות בזכויות על שירים מקוריים - החלו ג'אגר וריצ'רדס לכתוב שירים ביחד. לאבנים היו מספר להיטים פרי עטם של הצמד בשנים [[19651964]]–[[19641965]], אך היה זה הסינגל משנת [[1965]] [[(I Can't Get No) Satisfaction|‎(I Can't Get No) Satisfaction]] שביסס את מעמדה של הלהקה, כאשר הוא מגיע למקום הראשון במצעדים רבים בעולם.
 
במשך [[[[שנות השישיםה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השותפות של [[ג'אגר/ריצ'רדס|ג'אגר-ריצ'רדס]] התרחבה מעבר ל[[בלוז]], [[רית'ם אנד בלוז]] [[רוקנרול|ורוקנרול]], כאשר הם גם מתעניינים גם ב[[מוזיקת נשמה]], [[מוזיקה עממית]], [[מוזיקת פופ|פופ]], [[קאנטרי]], [[גוספל]], [[רוק פסיכדלי]], ופרשנות חברתית [[בוב דילן|שבוב דילן]] הבליט. עבודתם החל מ[[שנותמשנות השבעים]]ה-70 שילבה אלמנטים של [[פאנק (punk)|פאנק]], [[דיסקו]], [[מוזיקת קליפסו|קליפסו]], [[רגאיי]] [[פאנק (Funk)|ופאנק]].
 
עם יוצאי דופן שמפוזרים פה ושם, כל אלבומיהם של האבנים המתגלגלות החל משנת [[1966]] הכילו שירים עליהם היו חתומים ג'אגר/ריצ'רדס. ה[[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] לשירים שכתבו שניהם עבור האבנים ניתן לשניהם באופן שווה בלי התחשבות במידת שיתוף הפעולה שלהם. עבור הקלטות הסולו שלו, ריצ'רדס תמיד מעניק קרדיט למשורר שותף, בדרך כלל ל[[מתופף]] [[סטיב ג'ורדן]].
 
===קריירת סולו===
אחרי שג'אגר מנע מהאבנים לצאת למסע הופעות כדי לקדם את אלבומם הטרי, Dirty Work, ריצ'רדס ייסד את  [[X-Pensive Winos]] בשנת [[1988]] . ההרכב כלל גם את המתופף [[סטיב ג'ורדן]], שניגן בתופים ב -Dirty Work, ובקונצרט שחגג יום הולדת 60 ל[[צ'אק ברי]], יחד עם אמנים נוספים. הייסוד של X-Pensive Winos היווה הכרה בכך שהאבנים עלולים לאשלא להקליט או להופיע במשך זמן מסוים. ריצ'רדס התנגד ליוזמות פרטיות מחוץ ללהקה, כי חשש שהן עלולות לגרום להדרדרותהלהידרדרותה. כתוצאה מכך, הקלטות הסולו שלו מועטות מאלו של ג'אגר, [[צ'ארלי ווטס]], ואפילו של [[רון ווד]].
[[קובץ:Rolling Stones - Keith-Mick-Ron (1981).jpg|ממוזער|ריצ'רדס (מימין) וג'אגר (משמאל) בהופעה, [[1981]]|363x363px363px]]
 
אלבומה הראשון של הלהקה נקרא [[Talk is Cheap]], ולמרותואף על פי שאף אחד מהסינגלים ששוחרושיצאו ממנו לא הגיע מעל למקום גבוה ממקום ארבעים במצעד כלשהו, הביקורות היו מאוד מחמיאות. הוא קיבל מעמד של [[אלבום זהב]] והמשיך להימכר באופן קבוע. זהזו היההייתה הצלחה גדולה הרבה יותרבהרבה מ- [[primitive Cool]] של ג'אגר באותה תקופההתקופה. האלבום לווה בסיבוב הופעות ב[[ארצות הברית]] - אחד משני סיבובי ההופעות שריצ'רדס קיים אי-פעם כאומן יחיד. מסע זה מתועד באלבום Live at the Hollywood Palladium, December 15, 1988. בשנת [[1992]] שוחרריצא האלבום [[Main Offender]] שלווה גם הוא בסיבוב הופעות ב[[דרום אמריקה|בדרוםדרום]] ו[[צפון אמריקה|וצפון אמריקה]], כמו גם ב[[אירופה]]. קריירת סולו והופעות סולו לא סיפקו את ריצ'רדס כפי שהוא חווה יחד עם שותפו, ג'אגר. בסופו של דבר, ג'אגר וריצ'רדס התכנסו בברבדוס והתחילו לכתוב שירים חדשים לאלבום הבא של האבנים Dirty Work. ריצ'רדס - שציין את המחויבות שלו ושל חברי להקת X-Pensive Winos אחרים ללהקותיהם הנוכחיות כמכשול לאיחוד - לא הוציא [[אלבום סולו]] מאז שהאבנים חזרו לפעול בשנת [[1994]].
 
ריצ'רדס השתתף ב"האמנים מאוחדים נגד אפרטהייד" פרויקט צדקה, והשתתף בקונצרטי צדקה רבים יותר מאז.
 
===הקלטות עם אמנים אחרים===
הופעותיו של ריצ'רדס עם להקות ואמנים אחרים מלבד האבנים התגלגלות נעשו תכופות יותר לקראת סוף הקריירה שלו, מה שכמעט לא היה קיים בשנות השישיםה-60. הוא ניגן באלבומים של אומנים רבים, בהם: [[טום וייטס]], [[ארתה פרנקלין]], [[לס פול]], ו[[בונו]] מ [[U2]]. בשנת [[2001]] הוא הפיק את אלבום הסולו של [[ג'ון פיליפס (זמר)|ג'ון פיליפס]] (מלהקת [[האמהות והאבות]]) [[Pay, Pack & Follow]], שהוקלט בין השנים [[1973]]–[[1979]], ובו ריצ'רדס גם מנגן בגיטרה בכל השירים. ב[[שנותבשנות התשעים]]ה-90 המוקדמות, ריצ'רדס הפיק וניגן בדיסק עבור [[ג'מייקה|ג'מקיינים]] [[ראסטפארי|ראסטפארניים]]. הדיסק נקרא [[The Wingless Angels]] ושוחררויצא בחברת התקליטים הפרטית שלו. הוא גם הקליט עם [[טום וייטס]] שיר שנקרא [[That Feel]].
 
===הקלטות נדירות וכאלו שלא שוחררויצאו בכלל===
האבנים שיחררוהוציאו ב-2006 את האלבום Rarities, שכולל שש-עשרה הקלטות נדירות ומוגבלות. ריצ'רדס כינה את ההוצאה הזו "קצה הקרחון". שירים רבים שלא שוחררויצאו ואלתורי אולפן שלהם, כולל ההקלטות שלהם ברשת ה -[[BBC]] משנות השישיםה-60, הן בין ההקלטות הכי [[בוטלג|מבוטלגות]] בהיסטוריה של ה[[רוקנרול|הרוקנרול]]. מאחר שהקלטות שכאלו משוחררותיוצאות בדרך-כלל בסוף הקריירה של האומןהאמן, או לאחר מותו, מסחר בהקלטות האלו מתבצע לעתים קרובת ברשתות [[קצה לקצה]] כמו [[קאזה]] ו[[ביטורנט|וביטורנט]].
 
==תדמית ציבורית וחיים אישיים==
לציבור הרחב, ריצ'רדס ידוע יותר בשל התדמית של פורע החוק המסומם מאשר בשל יכולת ההלחנה. ריצ'רדס והאבנים טיפחו תדמית מנוונת ואנטי-תרבותית במשך [[שנות השישים]]ה-60 [[שנות השבעים|והשבעים]]וה-70, ווידויו גלוי-הלב שהוא משתמש ב[[סמים]], שהפכו אותו לדמות לחיקוי עבור מתבגרים ומבוגרים שחיפשו מפלט - כפי שריצ'רדס מבטא בשירו [[Before They Make Me Run]] - "במשקאות חריפים וגלולות ואבקות". בראיון מפורסם בשנת [[1971]] למגזין [[רולינג סטון]], הוא דן בשימוש בסמים. עשר שנים מאוחר יותר, בראיון נוסף למגזין, הוא הביע צער מועט על ההתמכרות ל[[הרואין]] שכמעט הרסה את הקריירה המוזיקלית שלו ואת חייו. הצריכה האדירה שלו בסמים ואלכוהול תועדה היטב, והיא עשויה להרוס כל אחד עם רמת סיבולת פחות מדהימה משלו. עד היום, ריצ'רדס עונד צמיד שמדמה צמד מטפחות, כתזכורת לכך שהוא לא רוצה להיעצר פעם נוספת. הוא עונד גם טבעת בדמות גולגולת של אדם ללא לסת, מתנה שקיבל מחבר תכשיטן; הוא הסביר שהטבעת מייצגת את העובדה "שהיופי עמוק רק כמו העור".
 
שני מעצרים מפורסמים התרחשו במרחק של עשר שנים אחד מהשני, כאשר הראשון בשנת [[1967]], נעצרו ג'אגר וריצ'רדס והואשמו באחזקת סמים, לאחר חיפוש משטרתי מתוקשר בבית הכפר של ריצ'רדס, כשבנוסף, הזמרת וזוגתו לחיים של ג'אגר באותה תקופה, מריאן פיית'פול, נמצאה עירומה לחלוטין עטופה בשטיח פרווה. החיפוש, מסתבר, התקיים לאחר שכתב מהעיתון ניוז אוף דה וורלד יעץ למשטרה לחפש בביתו של ריצ'רדס, כחלק ממגמת העיתון להפיץ את הידיעה על שימוש בסמים בקרב קהילת מוזיקת הפופ. ריצ'רדס וג'אגר הורשעו, חומרת הענישה של השופטים כלפי השניים (מאסר ועבודות כפייה), גרמו להד רב ולזעם הציבור. המשפט הפך לנושא מאמרו של עורך מגזין "טיים", ויליאם ריס מוג, אשר טען שרק בגלל היותם מפורסמים "סומנו" ג'אגר וריצ'רדס כמטרה בעיני הרשויות, והעונש שקיבלו חמור יותר משל כל אדם אנונימי אחר. הערעור שהגישו השניים התקבל והם שוחררו מהכלא, אם כי האדם השלישי שנעצר איתם, סוחר האומנות רוברט פרייז'ר, ריצה את עונשו עד תומו.
 
אך היה מעצר חמור, רציני ומאיים יותר, בפברואר [[1977]], [[בית מלון|במלון]] ב[[טורונטו]] [[קנדה|שבקנדה]]. למרותאף על פי שהוא נרשם במלון תחת השםבשם הבדוי "רדלנדס", משטרת קנדה הצליחה למצוא אותו ולעצור אותו בעוון אחזקת הרואין [[קוקאין|וקוקאין]] (היו בידיו שתי אונקיות מכל אחד מהם), ובעוון יבוא של סמים לקנדה - עבירה עליה העונש הנמוך ביותר הוא שבע שנות מאסר לפי החוק הקנדי.
 
בשלוש השנים הבאות חי ריצ'רדס באיום מתמיד של ענישה, כאשר הוא מנסה להיגמל מסמים במרכז רפואי ב[[ארצות הברית]] למכורים להרואין. אחרי שבית המשפט אישר את עונשו המקורי של ריצ'רדס - קונצרט צדקה עבור [[המכון הלאומי הקנדי למען העיוור]] - ריצ'רדס הגיח ממוסד הגמילה בריא ומאוהב ב[[דוגמנית]] [[ניו יורק]]ית צעירה.
[[קובץ:Mick Jagger and Keith Richards.jpg|ממוזער|ריצ'רדס (מימין) וג'אגר (משמאל) יחד בהופעה, [[2013]]|320x320px]]
[[פטי הנסן]] הייתה [[דוגמנית על|דוגמנית-על]] כאשר היא וריצ'רדס נפגשו. ריצ'רדס ראה אותה רוקדת במועדון [[סטודיו 54]] הנחשב והזמין אותה ל[[שמפניה]], אבל הדוגמנית לא ממש גילתה עניין. עם זאת, תשעה חודשים לאחר מכן נענתה להזמנתה של [[ג'רי הול]] (בבקשתו של ריצ'רדס), אז חברתו של מיק ג'אגר, והגיעה למסיבת יום ההולדת ה-36 של סולן הלהקה. ריצ'רדס כמובןניצל היה גם כן במקוםזאת, וזה היה גם הרגע בו החלו לעוף ניצוצותוהשניים ביןהפכו השנייםלזוג. לאמה של הנסן הבטיח שהוא ישמור עליה וידאג תמיד שהיא תאכל מספיק, כך היא סיפרה בראיון למגזין [[באזאר]], מנובמברבנובמבר [[2011]]. הם נישאו בעיר החוף [[קאבו סן לוקאס]], ב[[מקסיקו]], ב-18 בדצמבר [[1983]], יום הולדתו הארבעים. היום הם מתגוררים באחוזה רחבת ידיים בקונטיקט. לפטי ולריצ'רדס שתי בנות, תיאודורה ואלכסנדרה שגם הן דוגמניות.
 
ריצ'רדס מעולם לא התרחק מאמם של שלושת ילדיו הראשונים, [[אניטה פלנברג]], ולעתים קרובות מתייחס לעניין כאילו יש לו שתי נשים, למרותאף על פי שהוא ופלנברג מעולם לא נישאו באופן רשמי. הוא החל לנהל רומן עם פלנברג במהלך חופשה של האבנים במרוקו כאשר הייתו חברתו של בריאן ג'ונס. הרומן של קית' ואניטה לא היה התאהבות קצרה, הם נשארו יחד במשך עשר שנים. יש להם בן משותף, מרלון ריצ'רדס, שנקרא כך על שם [[מרלון ברנדו]], ובת נוספת בשם אנג'לה (על שמה נכתב השיר [[Angie]]). ילדם השלישי של הזוג, שנקרא בעקבות חברו הקרוב של ריצ'רדס [[טרה בראון]], מת מספר שבועות אחרי לידתו בשנת [[1976]] בעקבות מות עריסה.
 
ריצ'רדס לא היה אב רגיל, וילדיו מפלנברג גדלו גם הם מחוץ למסגרת סדירה. הם הסתובבו איתו ברחבי העולם במשך סיבובי ההופעות של האבנים המתגלגלות, כאשר הם נחשפים לפרסום הכרוך בכך. בנוסף, ריצ'רדס התנהג אל מרלון כאל חבר. הוא הודה שהסביבה בה גדלו לא הייתה סביבה טובה לגדול, וציין את הנזק שנעשה להם מכך כסיבה עיקרית לכך שנגמל מהרואין.
שורה 93 ⟵ 87:
במהלך השנים, זכו ג'אגר וריצ'רדס בפרסים על שותפות בכתיבת השירים כגון כניסה להיכל התהילה של הכותבים בשנת [[1993]], וניצחון בפרס המיוחד 'אייבור נובלו' לכתיבת שירים בשנת [[2005]].
 
ב -[[27 באפריל]] [[2006]], בזמן שריצ'רדס היה בחופשה באי [[פיג'י]], הוא נפצע בראשו. האבנים הכריזו על לוח זמנים מתוקן למסע ההופעות שלהם, שכלל הכרזה על [http://www.rollingstones.com/news/press.php?uid=550 שתי הופעות מבוטלות ודחייה של עוד מספר הופעות.]
 
[http://www.rollingstones.com/news/press.php?uid=550 פעות באירופה]. בהכרזה הייתה כלולה התנצלות קצרה מריצ'רדס על כך שהוא "נפל מהעץ". [http://www.allheadlinenews.com/articles/7003788315]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קית%27_ריצ%27רדס"