נילס אידן – הבדלי גרסאות

|מקום פטירה=[[סטוקהולם]], [[שוודיה]]

|תמונה=[[קובץ:Nils Eden.jpg|250px]]

|שם בשפת המקור=Nils Edén

|מדינה={{דגל|שוודיה||+}}

|מפלגה=הקואליציה הליברלית

|תפקיד1={{תפקיד מנהיג

|שם התפקיד=[[ראש ממשלת שוודיה]]

|התחלת כהונה=[[19 באוקטובר]] [[1917]]

|סיום כהונה=[[10 במרץ]] [[1920]]

|מונרך בתקופה=[[גוסטב החמישי, מלך שוודיה|גוסטב החמישי]]

|הקודם בתפקיד=[[קרל שוורס]]

|הבא בתפקיד=[[היאלמר ברנטינג]]

}}

}}

ב-[[1908]] נבחר אידן לבית התחתון של ה[[ריקסדאג]] (הפרלמנט השוודי). ב-[[1911]] הוא נבחר להיות חבר בוועדת החוקה הפרלמנטרית וב-[[1912]], כאשר נבחר [[קרל סטף]] הליברלי לתפקיד ראש הממשלה, נבחר אידן להיות יושב ראש הקבוצה הליברלית בבית התחתון. לאחר מותו של סטף ב-[[1915]], עלה כוחו של אידן כמנהיג הליברלים. הוא השתייך לאגף הליברלי-ימני, שהחזיק בדעות האגף הימני בנושאי ביטחון, אך לא היה שותף לדעותיהם של ליברלים רבים מחסידי ההינזרות מאלכוהול וחברי התנועות החופשיות של הכנסייה, שנציגם הבולט היה [[קרל גוסטב איקמן]]. לאחר הבחירות של [[1917]], שהיוו הצלחה הן מבחינת הסוציאל-דמוקרטים והן מבחינת הליברלים, הוצע תפקיד הרכבת הממשלה לליברל השמרן, יוהאן ווידן, שכשל במשימתו. עקב כך הוצע תפקיד ראש הממשלה לאידן והוא הצליח להרכיב קואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים בהנהגתו של [[היאלמר ברנטינג]] שקיבל את תפקיד שר האוצר.

בסופו של דבר עלה בידה של ממשלת אידן להשיג רוב פרלמנטרי לטובת [[זכות בחירה אוניברסלית]]. החשש מהתפתחות מהפכנית בשוודיה, על רקע האירועים ב[[רוסיה]] וב[[גרמניה]] שלאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], גרמו ללחץ להאצת תהליך הדמוקרטיזציה ובהצבעה אחת ב-[[1921]] עבר חוק לזכות בחירה אוניברסלית. ב-[[1920]] התפטרה ממשלת אידן על רקע הוויכוח על הצטרפות ל[[חבר הלאומים]].

לאחר פרישתו מכס ראש הממשלה מונה אידן לתפקיד מושל [[סטוקהולם (מחוז)|מחוז סטוקהולם]], תפקיד אותו הוא המשיך למלא עד [[1938]] ובמקביל המשיך להיות חבר הפרלמנט. התנגדותו חקיקת ל[[חוק יובש|חוק היובש]], מהלך שהובל על ידי הרוב במפלגתו, גרם לו ולשליש מחברי הסיעה הליברלית בפרלמנט לפרוש מהמפלגה ב-[[1923]] ולהקים מפלגה חדשה.