סנדרו אחמטלי – הבדלי גרסאות

סנדרו אַחמֵטֵלִי (ב[[גאורגית]]: '''სანდრო ახმეტელი''';{{כ}} [[13 באפריל]] [[1886]] - [[27 ביוני]] [[1937]]) היה [[במאי תיאטרון]] [[גאורגיה|גאורגי]] שהתפיסות החדשניות שלו השפיעו עמוקות על ההתפתחות ה[[גאורגיה הסובייטית|סובייטית]] והפוסט-סובייטית של התיאטרון הגאורגי. נחשב לאחד מגדולי במאי התיאטרון של גאורגיה. בין השנים [[1926]]-–[[1935]] הוא ניהל את [[תיאטרון רוסתוולי]] שב[[טביליסי]], התיאטרון הראשי של גאורגיה, והפך אותו לאחד מהתיאטראות המצליחים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. במהלך [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]] הוא נעצר והוצא להורג באשמת שווא של [[ריגול]].

יחסיו של אחמטלי עם השלטון הסובייטי החדש ב[[גאורגיה הסובייטית]] לא היו קלים. למרות חדשנותו והיותו שמאלני, האקספרסיוניזם והאקספרימנטליות שלו לא תאמו במיוחד לדוקטרינות ה[[בולשביקים|בולשביקיות]]. במהלך [[מרד אוגוסט (גאורגיה)|המרד האנטי-סובייטי בגאורגיה]] בשנת [[1924]], הוא נעצר לזמן קצר ותושאל לגבי מידת שיתוף הפעולה שלו עם הקושרים. בלחץ של [[לברנטי בריה|בריה]] הוא פרק, בשנת [[1927]], את תאגיד דוג'ורי, אולם התהודה של הצלחותיו התיאטרליות זיכו אותו בהגנה ב[[מוסקבה]]. כישוריו והכוריאוגרפיה שלו זכו להכרה בינלאומית. לאחר יצירת המופת שלו בביצוע המחזר של [[גריגול רובכידזה]], "למרה", זכה, בשנת [[1930]], בפרס באולימפיאדת הדרמה במוסקבה. אחמטלי וחבורתו הוזמנו לסיורים ב[[ארצות הברית]], דבר שהדליק נורה אדומה בקרב השלטונות הסובייטים. בעקבות הסקנדל של עריקת רובכידזה ל[[גרמניה]], מאוחר יותר באותה שנה, פתח בריה בחזית חדשה כנגד אחמטלי. באופן פרדוקסלי, המשיך המחזה להופיע על הבמות, כדי להראות את התקדמות התיאטרון הסובייטי, אם כי ללא שמו של הבמאי על הכרזות. אחמטלי הפיק את עבודתו הגדולה האחרונה, שהייתה מבוססת על המחזה "[[השודדים]]" של [[פרידריך שילר|שילר]], בשנת [[1933]], ולאחריו ערך סיור ניצחון ב[[מוסקבה]]במוסקבה. באותה שנה זכה בתואר אמן העם של גאורגיה הסובייטית.

אחמטלי לא יכל לברוח מהפיקוח של בריה. הוא האשים אותו בפעילו אנטי-סובייטית ובסיור אסור מחוץ לרחבי ברית המועצות ולבסוף הורד מן הבימה בשנת [[1935]]. הוא מצא מקלט ברק מעריציו במוסקבה, אולם בשנת [[1937]], הוא הוסגר לטביליסי ונכלא עם מספר רב של עמיתיו באשמת שווא של ריגול עבור ה[[בריטניה|בריטים]] ומזימה לרצוח את בריה וסטלין. אחמטלי היה נתון לעינויים בנוכחות בריה, שהותירו אותו אילם ומשותק. הוא אולץ להתוודות, אך סירב למסור של מעורבים אחרים במזימה לכאורה. הוא הוצא להורג ב-[[27 ביוני]] [[1937]]. לתושבים הזרים שבאו לבקר אותו בתיאטרון נאמר כי כי הוא פרש לגמלאות. שמו של אחמטלי טוהר לראשונה על ידי היסטוריונית התיאטרון, [[נתלה אורושדזה]].