צבי ישראל טאו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי שגיאה בקישור, מה הסוד הגדול? |
מ צהוב מדי |
||
שורה 23:
==ביוגרפיה==
[[קובץ:הרצ"ט בריקוד בחתונה.jpg|ממוזער|הרב טאו רוקד בחתונה של תלמיד ישיבת מרכז הרב באולם שירת ירושלים, חודש שבט תשע"ט]]
נולד בו[[וינה]] (שמו ה[[גרמנית|גרמני]]: '''Hans Thau''') להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו, אברהם אדולף היה [[בנקאי]], ואמו, יהודית אילה לבית מייזלס, הייתה [[כימאית]]. לאחר ה[[אנשלוס]] עזבה המשפחה ל[[הולנד]], ובתקופת [[השואה]] הם הוסתרו על ידי משפחה מקומית ב[[הילפרסום]], וניצלו בין השאר בזכות תושייתה של האם, שחיפשה את הילדים לחולי [[אדמת]], ופיזרה שלטי אזהרה מהמחלה סביב בית המשפחה.{{הערה|שם=שלג|{{הארץ|יאיר שלג|הרבה טאו נגד הרב טאו|1.1002775|28 בספטמבר 2004}}}}{{הערה|'''[http://www.uni-kassel.de/upress/
לאחר עלייתו לארץ ישראל למד ב[[ישיבת הדרום]] אצל הרב [[יהודה עמיטל]]. לימים סיפר הרב טאו שהרב עמיטל השקיע רבות בקליטתו והכניסו לעולם התורה ובפרט לתורת הרב קוק. לאחר שנה במקום עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]].{{הערה|אלישיב רייכנר, באמונתו - סיפורו של הרב עמיטל, עמ' 63}} למד גם ב[[ישיבת כרם ביבנה]] עם חברי [[שבט איתנים]] של בני עקיבא. שימש בתפקיד חינוכי ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[אור עציון]] בשנים הראשונות להיווסדה, ולאחר מכן חזר לישיבת מרכז הרב.
הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת [[מרכז הרב]] החל מ[[שנות הששים]], ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב [[צבי יהודה קוק]].{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה], עמ' 44–46, באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; משה ויסטוך, [http://www.kipa.co.il/חדשות/הרב-קלנר-לכיפה-הרב-צבי-יהודה-ספר-רק-את-הרב-טאו-חוץ/ הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד"], 22 ביוני 2017, באתר כיפה}} במקרים רבים היה הרצי"ה מפנה את השואלים אותו לרב טאו,{{הערה|ראו למשל: [[שמחה רז]] (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של ה[[אבן עזרא]]}} ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.{{הערה|נטעאל בנדל, [http://www.kipa.co.il/יהדות/דברים-שלא-ידעתם-על-הרב-טאו/ דברים שלא ידעתם על הרב טאו], 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה}} במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי [[מחשבת ישראל|מחשבה]] ו[[אמונה]], במשנתם של [[הרב קוק]] ובנו [[הרצי"ה]], תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד [[תלמוד|גמרא]]. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך
כמה שנים לפני פטירתו מינה הרצי"ה את הרב טאו, כמו גם את הרב [[חיים שטיינר]], למעבירי [[שיעור כללי]] בישיבה, אולם מאוחר יותר פרשו שניהם{{מקור}}. סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מה[[ר"מ]]ים בישיבה, הרבנים [[מרדכי שטרנברג|מרדכי]] ו[[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי|עודד ולנסקי]], [[יהושע צוקרמן]], [[יעקב לבנון]] וכן הרב [[שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] והרב [[שאול ישראלי]], ואף [[שביתה|שבתו]] בשל כך במשך תקופה מסוימת.{{הערה|ראו אצל הרב יוסף בדיחי, '''יוסף לקח''', ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107}} ראשי הישיבה והמזכיר שמעון קליין סירבו להיענות לדרישות אלו. בשל רצון ב"שלום בית" בתוך הישיבה נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי.{{הערה|נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3}}
שורה 42:
ב[[תשמ"ב]]-[[1982]], בעת פינוי [[סיני]], במסגרת יישום [[הסכם השלום עם מצרים]] שנחתם ב[[הסכמי קמפ דייוויד|קמפ דויד]] שלל בנחרצות [[מחאה]] אלימה כנגד הפינוי. בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני [[הציונות הדתית]] ל[[המחתרת היהודית|מחתרת היהודית]], ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.
בעת הוויכוח על [[תוכנית ההתנתקות]], כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק ה[[סרבנות]], שלדעתו מפורר את [[צה"ל|הצבא]]. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי. היו שקראו לגישתו שהובעה בכמה ערוצים, בשם: "סרבנות אפורה".{{הערה|{{הארץ|יאיר שלג|הסרבנות האפורה של הרב טאו|1.1558453|15 בספטמבר 2004}}}} ב-2016 קרא להתנגד לעירוב נשים בחילות השדה גם במחיר ויתור על הקריירה הצבאית.{{הערה|[http://www.mako.co.il/news-military/security-q4_2016/Article-ddbf362e9c1f851004.htm?Partner=searchResults ."נשים בטנק - תת-אנושיות"]; [http://www.srugim.co.il/171994-הרב-טאו-הרמטכל-וראש-אכא-מתנהלים-כמו-חו הרב צבי טאו על פקודת השירות המשותף: הרמטכ"ל וראש אכ"א מתנהלים כמו חונטה]}}
לדעתו, בהמשך לדעת הרב [[צבי יהודה קוק]],{{הערה|1=צבי יהודה הכהן קוק, '''מתוך התורה הגואלת''', ב, עמ' רו.}} יש לכבד את מי שמייצג את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את [[ממשלה|הממשלה]].{{הערה|1='היועץ למלך נתנוך', בתוך: '''לאמונת עתנו''', עמ' ?}}
שורה 60:
ברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו ב[[מפד"ל]]. [[הבחירות לכנסת השבע עשרה]] ב-[[2006]] אמר לתלמידיו כי אין בכוונתו להצביע לרשימת [[האיחוד הלאומי-מפד"ל]], משום שאנשיה אינם מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר. במקום זאת הודיע כי בכוונתו להצביע ל[[מפלגת ש"ס|ש"ס]].
בזמן חקירתו של נשיא המדינה [[משה קצב]], פרסם הרב טאו מכתב שבו תמך בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים ה[[תקשורת]]יים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי".{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|המכתב שצונזר בעלון הדתי|114248|2 בנובמבר 2006}}}} גם לאחר הרשעתו של קצב ב[[אונס]], עמד הרב טאו בראש מכתב תמיכה של רבנים שנשלח באופן פרטי לקצב, שבו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית.{{הערה|1={{nrg|יצחק טסלר|עשרות רבנים שלחו מכתב תמיכה למשה קצב|215/451|23 בפברואר 2011|1|2}}}} לפי [[אבישי בן חיים]] ביטל קצב את עסקת הטיעון שנחתמה עמו לאור המלצות הרב [[מרדכי אליהו]] והרב טאו, שאמר לו כי אין לו רשות למחול על כבודו, גם אם יורשע.{{הערה|{{כיכר השבת|ניצן ארליך|הרב אליהו והרב טאו המליצו לקצב לדחות את עסקת הטיעון|עסקת-טיעון-של-קצב|18 במאי 2011}}}}
בסיוון [[תשס"ט]] (יוני [[2009]]), פנה הרב טאו במכתב פומבי אל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], בקריאה להמשיך "לפעול בעוז להדיפת לחצי אמריקה ואירופה מעלינו."{{הערה|{{כיכר השבת||הרב טאו לנתניהו: "אל תיכנע"|הרב-טאו-לנתניהו-אל-תיכנע|י"ט בסיון תשס"ט 11.06.09}}}}
במרחשוון תשע"ד פרסם מכתב חריף נגד מפלגת [[הבית היהודי]] שבו כתב: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את ה[[סטטוס קוו]], למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; "ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר".{{הערה|יונתן אוריך, [http://www.kipa.co.il/now/53819.html הרב טאו תוקף את הבית היהודי: "מפרקים כל זיקה אל התורה"], באתר כיפה, 14 באוקטובר 2013{{ש}}ראו גם:{{כיפה|נטעאל בנדל|הרב טאו: כולם מפחדים מאדון בנט, צאו לחסום כבישים|now/54679|י"ג טבת תשע"ד, 16/12/2013}}}} בהמשך לכך ובהקשר של הקמת "מנהלת הזהות היהודית" ב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]], הביע התנגדות לכל פעולה שמבוצעת בשיתוף פעולה עם אנשי "הבית היהודי".{{הערה|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]], "[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274565 כך הכשיל הרב טאו את הקמת מנהלת הזהות היהודית]", פורסם באתר [[ערוץ 7]], כ"ב בניסן תשע"ד 22/04/14}} בכסלו תשע"ה הופצה חוברת המבוססת על שיעוריו, ובה התנגדות להפרדת היהדות ממדינת ישראל, לשילוב חילונים במפלגה הדתית לאומית ולמתן לגיטימציה לחקיקה ולרפורמות אנטי-דתיות.{{הערה|"[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/1/88/44/89-qtSa99mFb4.pdf ונאמן ביתך וממלכתך]"}}
שורה 95:
* הרב [[חגי לונדין]] - ר"מ בישיבת ההסדר [[אפיקי דעת]] בשדרות ו[[מכון מאיר]]
* הרב [[יהושע שפירא]] - ראש [[ישיבת ההסדר רמת גן]]
* הרב [[שלמה אבינר]] - ראש [[ישיבת עטרת ירושלים]]
|
* הרב [[חננאל אתרוג]] - ראש ישיבת שבי חברון
| |||