מזהירי שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6:
 
בספטמבר 1889 תוארה החברה ב[[ביאליסטוק]]{{הערה|{{הצפירה||ביאליסטאק|1889/09/11|00104}}}}:
:"{{ציטוטון|באמת יש להחזיק טובה רבה ל"מזהירי-השבת" אשר גם אדמו"ר הרב הנאוןהגאון החכם הכולל [[שמואל מוהליבר|מהרש"ם]] נ"י עומד בראשם, וזאת תהלתם ותפארתם כי מעחמעת החלם לעשות לא בסופה וםערהוסערה אך בשובה ונחת דרכם ומעשיהם, ובראותם דבר הצריך תיקון לא יריבו עם איש ולא יצאו בחזקת היד, רק תחנונים ידברו, ואם יקרה כי דבריחםדבריהם אינם נשמעים יודיעו הדבר להרב הגאון, והוא במתק שפתיו וחין מדברו ידבר על לב האיש לבלי לפרוץ גדרות עולם ולתקן המעות. עד גאמןנאמן לזה הוא, כי בכל שמונת השנים לא יצא איש במכה"ע להתאונן על מפעלות האנשים היקרים האלה."}}
 
הרב [[ישראל מאיר הכהן]] יצא בקריאה להקים בכל מקום יישוב חברת "מזהירי שבת" וכתב: "אם יהיו מפקחים על זה יצילו הרבה נפשות קדושות מעוון חילול שבת החמור"{{הערה|{{HebrewBooks|ישראל מאיר הכהן|מכתב בקשה מבעל חפץ חיים, קונטרס מאמרים וקול קורא|15141|עמוד ח'|עמוד=492}}}} וחזר על בקשתו זו שוב ושוב במכתביו{{הערה|שם=בראון|[[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/7816677/The_Hafetz_Hayim_on_the_Halakhic_Status_of_the_Non-Observant_Hebrew 'מעמדם ההלכתי של "פושעי זמננו" במשנת החפץ חיים'], בתוך: [[מנחם לורברבוים]] ואח' (עורכים), על דעת הקהל: דת ופוליטיקה במסורת היהודית – ספר היובל לכבוד [[אביעזר רביצקי]], הוצאת [[מרכז זלמן שזר]] והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים תשע"ב, עמ' 806, 816}}.