צבי ישראל טאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מ באג רימון + בעיות ניסוח
הרחבה ע"פ ספר שיחותיו של הרב שפירא "מורשה"
שורה 39:
הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת [[מרכז הרב]] החל מ[[שנות הששים]], ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב [[צבי יהודה קוק]].{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה], עמ' 44–46, באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]; משה ויסטוך, [http://www.kipa.co.il/חדשות/הרב-קלנר-לכיפה-הרב-צבי-יהודה-ספר-רק-את-הרב-טאו-חוץ/ הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד"], 22 ביוני 2017, באתר כיפה}} במקרים רבים היה הרצי"ה מפנה את השואלים אותו לרב טאו,{{הערה|ראו למשל: [[שמחה רז]] (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של ה[[אבן עזרא]]}} ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.{{הערה|נטעאל בנדל, [http://www.kipa.co.il/יהדות/דברים-שלא-ידעתם-על-הרב-טאו/ דברים שלא ידעתם על הרב טאו], 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה}} במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי [[מחשבת ישראל|מחשבה]] ו[[אמונה]], במשנתם של [[הרב קוק]] ובנו [[הרצי"ה]], תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד [[תלמוד|גמרא]]. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך בעקבות אירוע טראגי שאירע עם תלמיד שהתייעץ עמו,{{הערה|יצחק בן-חורין, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1978%2F07%2F21&id=Ar01203&sk=A97CCC8B לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו], [[מעריב]], 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1978%2F07%2F21&id=Ar00204&sk=26232EB7 בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו], [[דבר (עיתון)|דבר]], 21 ביולי 1978, עמ' 2; [[אמילי עמרוסי]], [https://www.israelhayom.co.il/article/606159 "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת"], באתר [[ישראל היום]], 8 באוקטובר 2018}} הגביל עצמו ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים בשנים [[תשל"ח]]-[[תש"מ]], שבהן שהה שנה ב[[כפר אליהו]] ושנה ב[[כולל האידרא]]{{דרוש מקור}}.
 
כמה שנים לפני פטירתו מינה הרצי"ה את הרב טאו, כמו גם את הרב [[חיים שטיינר]], למעבירי [[שיעור כללי]] בישיבה, אולם מאוחר יותר פרשו שניהם{{מקור}}. סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מה[[ר"מ]]ים בישיבה, הרבנים [[מרדכי שטרנברג|מרדכי]] ו[[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי|עודד ולנסקי]], [[יהושע צוקרמן]], [[יעקב לבנון]] וכן הרב [[שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] והרב [[שאול ישראלי]], ואף [[שביתה|שבתו]] בשל כך במשך תקופה מסוימת.{{הערה|ראו אצל הרב יוסף בדיחי, '''יוסף לקח''', ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107}} ראשי הישיבה והמזכיר שמעון קליין סירבו להיענות לדרישות אלו. בשל רצון ב"שלום בית" בתוך הישיבה נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי.{{הערה|נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3}}
 
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-[[1997]] לשיא, כאשר עלתה כוונה, לטענתו, לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג ב[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת [[אקדמיה|אקדמית]] לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ו[[אברך|אברכיה]] (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את [[ישיבת הר המור]].הרב בישיבהאברהם זושפירא הכחיש קיומה כוונה כזו{{הערה|ספר "מורשה"}}. בישיבת הר המור הוא מכהן בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים.
 
==השקפתו==