כללים פיסקליים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) ←יעד הגירעון: מקור להכנסות החד פעמיות שהובילו לצמצום הגירעון ב2017 |
|||
שורה 45:
כלל הגירעון בישראל הוא רגיל, ולא מנוכה-מחזור, ועל כן הוא חשוף לשינויים הנובעים ממחזור העסקים, כלומר בשנות מיתון, כאשר הכנסות המדינה ממסים פוחתות, או שלא בשנות מיתון כאשר הממשלה נוקטת מדיניות של [[נטל המס בישראל|הפחתת מיסים]] או מגדילה את ההוצאה הציבורית שאינה מוטת [[השקעה#במקרו כלכלה|השקעה]] או שניהם גם יחד (מדיניות שננקטה בשנים 2017-2015 והותירה רישומה על הגירעון בפועל של 2019-2018 משום הכנסות חד פעמיות בשנים הקודמות{{הערה|בנק ישראל, [https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/22-08-18.aspx ההתפתחויות התקציביות בשנתיים האחרונות והתוואי הצפוי לשנים הקרובות], 22 באוגוסט 2018}}), הגירעון בפועל גדל. כדי לעמוד ביעד, על הממשלה לקצץ בהוצאותיה או להכביד את נטל המיסוי או שילוב של שני הצעדים, מה שעלול, בהינתן נקודת מוצא של מיתון, להחריף את המיתון ובכל מקרה להרחיק את המשק הישראלי מיעדו - [[שוק תחרותי]] עם מינימום של מעורבות ממשלתית ב[[כלכלה]].
לאורך השנים נערכו שינויים רבים ביעד הגירעון בישראל. תשלום הריבית על הגרעון בשנת 2018, עמד על סך 37 מיליארד ש"ח (קרוב לתקציב השנתי של [[משרד הבריאות]]){{הערה|1=ד""ר הודיה למפרט, [https://hashiloach.org.il/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa/#_ednref2 אפשרי והכרחי: תוכנית חירום כלכלית], [[השילוח]]}}
=== כלל ההוצאה ===
| |||