|
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול,{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}} וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה הרביעית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}).
החל מהמאה ה-19, בעקבות ההתפתחויות ב[[מדעי הטבע]], נדחו חלק מהפירושים המסורתייםהטבעיים, וחלקם התפתחו והפכו מפורטים יותר.{{הערה|טס ווקר, "[https://creation.com/noahs-flood מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?]" {{אנגלית}}{{ש}}[[משה רט]], "[https://rationalbelief.org.il/תיבת-נח-מחקר-בהיתכנות-משה-רט-2/ תיבת נח מחקר בהיתכנות]", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע}} יש כותבים מודרניים שטענו על סמך שאלות כאלו שהסיפור אינו ריאלי, ואחרים שהציעו הסברים להיתכנותו. בעקבות השאלות ולאור היעדר [[ממצא ארכאולוגי|ראיות ארכאולוגיות]] לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה.{{הערה|למשל: הרב [[גדליה נדל]], '''[http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה]''', בפרק '''המבול''' - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004{{ש}}להרחבה: הרב יצחק אורלן, '''[https://rationalbelief.org.il/עוד-על-המבול/ ימי בראשית, פרקים יג-טו]''', וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017{{ש}}גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}. יש שהציעו שסיפור המבול נועד לצורך חינוכי, להסביר ולתקן את המסורות שהיו רווחות בקרב בני ישראל (ראו לקמן בפרק [[#מקבילות לסיפור תיבת נח]]) על פי גישתה התאולוגית והמוסרית של התורה{{הערה|[[אליה שמואל הרטום]], תנ"ך קאסוטו, מבוא לפירוש פרשת נח}}. בהתאם לכך יש שהציעו שבדומה לספרי הנביאים הסיפור עושה שימוש בגוזמות ו[[משל]]ים ונועד להעביר מסר אלגורי, ולפיכך אין טעם לקבלו כפשוטו ובבחינה מדעית של היתכנות התיבה{{הערה|גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}.
===חיפוש שרידי תיבת נח===
|
