אדריכלות גותית – הבדלי גרסאות

[[בזיליקת סן-דני]] ב[[פריז]] ([[1136]], [[1140]]–[[1144]]) הייתה המבנה הראשון שהכיל אלמנטים גותיים כגון תכנון הרמוני, בנייה אוורירית לגובה, [[חלון|חלונות]] [[ויטראז']] גדולים וקשתות מחודדות. הקתדרלה הגותית הראשונה הייתה [[קתדרלת סנס]] (בנייתה החלה ב-[[1142]]) ואילו [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם]] בפריז ([[1163]]–[[1345]]) נחשבת עד היום לאבטיפוס של הקתדרלה הגותית הקלאסית. [[קתדרלת שארטר]] ([[1134]]-–[[1260]]), [[קתדרלת בורז']] ([[1195]]–[[1270]]), [[קתדרלת ריימס]] ([[1211]]–[[1427]]) ו[[קתדרלת אמיין]] ([[1220]]-–[[המאה ה-15]]) היוו את השיא של הגותיקה ב[[צרפת]] ושילבו בין אדריכלות חדשנית, מידות גדולות ועושר רב של [[אמנות גותית]] ו[[פיסול גותי]]. ב[[אנגליה]] אומץ הסגנון הגותי קצת אחרי צרפת ועבר שינויים מקומיים עם דגש על קווים אנכיים ואופקיים וקמרונות מורכבים, בין המבנים הגותים באנגליה ידועים [[קתדרלת קנטרברי]] ([[1175]]–[[1493]]), [[קתדרלת יורק]] ([[1220]]–[[1472]]), [[קתדרלת לינקולן]] ([[1092]]–[[1311]]) ו[[קתדרלת סולסברי]] (1220–[[1220]]–[[1280]]) לצד [[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]] ([[1245]]-–[[1517]]). ב[[גרמניה]] ו[[הקיסרות הרומית הקדושה]] בלטו [[קתדרלת קלן]] ([[1248]]–[[1880]]), [[המינסטר של אולם]] ([[1377]]–[[1890]]), [[קתדרלת אאכן]], [[קתדרלת פרייבורג]] ([[1230]]–[[1513]]), [[קתדרלת סטפנוס הקדוש]] ב[[וינה|ווינה]] ([[1147]]–[[1511]]) ו[[קתדרלת ויטוס הקדוש]] ב[[פראג]] ([[1344]]–[[1929]]). ב[[ספרד]] החלה האדריכלות הגותית כייבוא הסגנון הצרפתי, כגון ב[[קתדרלת בורגוס]] ([[1221]]–[[1568]]) ו[[קתדרלת לאון]] ([[המאה ה-13]]–[[המאה ה-16]]), אך התפתחה ל[[אדריכלות גותית ספרדית|סגנון גותי ספרדי]] שהושפע מ[[אדריכלות מוסלמית|האדריכלות המוסלמית]] של [[חצי האי האיברי]], כגון ב[[קתדרלת סביליה]] ([[1402]]–המאה–[[המאה ה-16]]) - הקתדרלה הגדולה בעולם מבחינת [[נפח]]. ב[[איטליה]] האדריכלות הגותית לא זכתה לעדנה רבה, אך ראוי לציין בה את [[קתדרלת מילאנו]] ([[1386]]–[[1965]]), אחת הקתדרלות הגותיות הגדולות והמפוארות בעולם, ואת [[סנטה מריה דל פיורה]] ([[1296]]–[[1466]]) בעלת הקמרונות הגותיים והחזית הנאו-גותית. בצפון ו[[מזרח אירופה]] התפתח הסגנון הגותי ל[[גותיקת לבנים]] בה נבנו מבנים מ[[לבנה (חומר)|לבנים]] [[אדום|אדומות]] וכללו [[צריח מחודד|צריחים]] חלקים.

הקתדרלה הגותית הגבוהה ביותר שנבנתה ב[[ימי הביניים]] היא [[קתדרלת לינקולן]] שב[[אנגליה]], שהייתה המבנה הראשון שהחזיק בתואר "המבנה הגבוה ביותר בעולם" לאחר [[הפירמידה הגדולה של גיזה]] (מאוחר יותר הצריח הגבוה, בגובה 160 מטר, קרס). הכנסייה הגבוהה ביותר בעולם כיום היא [[המינסטר של אולם]] ב[[גרמניה]], שצריחה מתנשא לגובה {{יחידות|161.53 |מטר|רגל|קישור=כן}}. היא הושלמה ב-[[1890]] והחזיקה בתואר הבניין הגבוה ביותר בעולם עד [[1901]].{{הערה|1=ב-[[1889]] הושלמה בנייתו של [[מגדל אייפל]] אשר גובהו כמעט כפול מזה של הקתדרלה אך לפי הגדרות רווחות אינו נחשב לבניין. ב-1901 הפסידה המינסטר של אולם את התואר ל[[בית העירייה של פילדלפיה]].}} הקתדרלה הגבוהה ביותר ב[[צרפת]] היא [[קתדרלת רואן]] עם [[צריח מחודד]] המתנשא לגובה 151 מטר, בעבר החזיקה בתואר זה [[קתדרלת בווה]], שמגדלה בגובה 153 מטרים קרס. הקתדרלה הגבוהה ביותר באנגליה כיום היא [[קתדרלת סולסברי]] עם צריח בגובה 123 מטר. ניתן לציין גם את [[קתדרלת קלן]] שגובה חזיתה {{יחידות|157 |מטר|רגל|קישור=כן}} וגובה קמרונותיה כ-{{יחידות|46|מטר|רגל|קישור=כן}} מטרים (בבית המקהלה), את [[קתדרלת מילאנו]], שגובה קמרונותיה הוא 45 מטר והיא אחת הכנסיות הגדולות בעולם, [[קתדרלת אמיין]], שגובה קמרונותיה הוא {{יחידות|42.3|מטר|רגל|קישור=כן}} מטרים והיא הכנסייה הגדולה בצרפת, ואת [[קתדרלת סביליה]], הקתדרלה הגדולה בעולם מבחינת [[שטח]] ו[[נפח]]. הקתדרלה [[הספינה הראשית#רשימת הקתדרלות בעלות הספינות הראשיות הגבוהות ביותר|בעלת הקמרונות הגבוהים ביותר]] (כ-48 {{יחידות|48|מטר)|רגל|קישור=כן}} - היא [[קתדרלת בווה]] שקרסה באמצע בנייתה ולא הושלמה.

לצד האדריכלות הגותית התפתחה [[אמנות]] שכללה [[פיסול גותי]], [[ציור גותי]], איור כתבי יד, יצירת חלונות [[ויטראז']], [[צורפות]], [[גילוף בעץ]] וקישוט [[רהיט]]ים ו[[מזבח]]ות בצורה גותית. אמנות זו פיארה את הקתדרלות ואת הכנסיות, והייתה בעלת עושר בלתי-רגיל בפרטים. לעומת אמנות הרומנסק, האמנות הגותית הייתה יותר מושכלת ורציונלית, והגיעה לרמות חדשות בתיאור מדויק של בני אדם, מרקמים וחומר. ניתן לציין את [[קתדרלת שארטר]] ו[[קתדרלת ריימס]] בהן התרחשה התקדמות ניכרת באמנות הגותית, בעיקר בפיסול, והן הפכו למודל משפיע בכל רחבי אירופה. לצד האמנות הקנונית התפתח גם פיסול השוליים שכלל דמויות מעוותות ומפלצות, כגון פסלי ה[[גרגויל]]ים - [[מרזב]]ים בצורת [[מפלצת|מפלצות]], [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] או [[דרקון|דרקונים]]. האמנות הגותית התפשטה ברחבי אירופה והושפעה הן מהאמנות הקנונית ב[[צרפת]] והן מהסגנונות המקומיים וכנראה גם מה[[תיאטרון]] העממי ב[[ימי הביניים]]. לצד תיאורים דתיים היא תיארה גם מעמדות, פטרונים, אצילים ובעלי מלאכה. בשיאה, שאפה האמנות הגותית להציג תמונת עולם שלם וסגור תוך שימוש בעיצוב כוללני בו יש דיאלוג בין הסמלי לשימושי.{{הערה|1=[[נורית כנען-קדר]], '''האמנות הגותית - מקתדרלה לעיר''', עמ' 136-137136–137}}

החל מהמחצית השנייה של [[המאה ה-13]] חל מעבר הדרגתי מבניית קתדרלות עירוניות גדולות לבניית כנסיות רבעים בעלות תפקידים שונים, לצד כנסיות מסדרי העוני הנזיריים. נהוג לסמן{{הערה|1=[[נורית כנען-קדר]], '''האמנות הגותית - מקתדרלה לעיר''', עמ' 113}} את ראשיתו של תהליך זה בבנייתה של ה[[קפלה]] המלכותית [[סנט שאפל]] ([[1242]]-[[1248]]) שבה אוחסן [[נזר הקוצים]] של [[ישו]]. קפלה זו היוותה חידוש בשימוש באלמנטים של קתדרלה גותית, אך ללא ממדיה העצומים, וניסיון להעניק תחושה יותר אינטימית מאשר תחושה של גודל עצום. מנגד, לא פסקו הניסיונות לבנות קתדרלות גבוהות יותר, כגון [[קתדרלת בווה]] ([[1225]]), עם קמרונות בגובה של כ-{{יחידות|48 |מטר|רגל|קישור=כן}} וצריח בגובה {{יחידות|153 |מטר|רגל}}. אולם חלק ממנה קרס במהלך הבנייה וגם הצריח קרס, ובנייתה לא חודשה מאז. כיום מה שנותר מקתדרלת בווה כולל את ה[[אפסיס]], [[בית המקהלה]] וה[[טרנספט]], כאשר שרידים אלה נתמכים בפיגומי מתכת מודרניים כדי למנוע את קריסת מה שנותר.

בסוף [[המאה ה-18]] וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] זכתה האדריכלות הגותית לעדנה במה שנקרא '''"התחייה הגותית"''' (Gothic Revival), [[ויקטור הוגו]] היה ממובילי תנועת [[התחייה הגותית]] וקרא לשמר את הקתדרלות העתיקות ורבות ההוד. מאמצי השימור שלו נשאו פרי והיוו גורם מכריע בהישרדות המבנים הגותיים, שעד אז, זכו לבוז בתור מבנים מפלצתיים מעידן ישן וחשוך. וכתוצאה מכך שופצו עשרות קתדרלות גותיות באירופה או שהושלמה בנייתן. בנוסף, מבני ציבור חדשים שאינם מבני דת - כגון [[פרלמנט]]ים ו[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] - החלו להיבנות בסגנון הגותי. מבנים ידועים הנכללים בקטגוריה זו הם [[בניין הפרלמנט ההונגרי]] ב[[בודפשט]] ([[1885]]-–[[1904]]), [[בניין הפרלמנט הבריטי]] (ארמון וסטמינסטר) ב[[לונדון]] ([[1840]]-–[[1870]]), [[קתדרלת פטריק הקדוש (ניו יורק)|קתדרלת פטריק הקדוש]] ב[[ניו יורק]] ([[1858]]-–[[1888]]) ו[[הקתדרלה הלאומית של וושינגטון]] ([[1907]]-–[[1990]]). רשימת הקתדרלות ששופצו והושלמו כוללת את ה[[קתדרלת מילאנו|דואומו]] ב[[מילאנו]], [[קתדרלת קלן]], [[קתדרלת ויטוס הקדוש]] ב[[פראג]], [[קתדרלת קלרמון-פראן]] ב[[צרפת]] ועוד רבות אחרות.

בסגנון התחייה הגותית נבנו גם מבנים מסוגים חדשים לתקופתם אשר חיפשו סגנון המסוגל לייצגם. ב[[ניו יורק]] של סוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] היה הסגנון הנאו-גותי פופולרי בבנייתם של [[גורדי שחקים]] ובנייני משרדים רבי קומות. הידועים ביותר בהם הם [[בניין סינגר]] ([[1908]]) ו[[בניין וולוורת']] ([[1910]]-–[[1913]]) אשר נבנו כגורדי שחקים גותיים בהשראת צריחי הקתדרלות התמירים והמחודדים.