קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 2A03:D5C0:1C01:A608:45E7:DAA0:8036:4B34 (שיחה) לעריכה האחרונה של Tshuva
תגיות: שחזור שוחזרה
שורה 12:
[[קובץ:കേറ്.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקום שיש בו [[באר מים]] שהמים שבו ראויים לשתייה, נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר]]
[[קובץ:Susya_goat_farm.jpg|ממוזער|שמאל|250px|דיר עזים נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר]]
'''קרפף שלא הוקף לדירה''' הוא כלל שטבעו [[חז"ל]] אודות בית הנחשב מהתורה ל[[רשות היחיד]], ש[[מחיצה (הלכה)|מחיצותיו]] לא הוקפו לשם דירה (מגורים). להלכה נפסק שאם הוא יותר מ'''בית סאתים''', אסור לטלטל בו, יותרכאילו מד'היה אמות[[רשות והויהרבים ככרמלית(שבת)|רשות הרבים]].
 
==הכלל==
מותר לטלטל בכל שטח רשות היחיד המשמשת למגורים כגון [[בית מגורים|בית]], [[חצר (הלכה)|חצר]] ו[[מבוי (הלכה)|מבוי]], (רחוב) אפילו הם גדולים ביותר. אולם רשות היחיד שאינה משמשת למגורים ("קרפף שלא הוקף לדירה"), כגון שדה זרוע ששטחו גדול מ[[בית סאתים]] (כ-1,150 מ"ר), היא כ[[כרמלית (שבת)|כרמלית]] לחומרא, ואסור מדרבנן לטלטל בתוכו יותר מד' אמות.{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים שנח#סימן שנח סעיף א|ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף א]]}} אף כי לעניין הוצאה והכנסה לרשות הרבים השטח נשאר כרשות היחיד, והאיסור לטלטל בין שתי הרשויות הוא איסור מהתורה.{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים שמה#סימן שמה סעיף לז|ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז]]}}
 
סיבת האיסור היא ככל הנראה שלא יחליפו אנשים בין רשות היחיד, שבה מותר לטלטל, לבין [[כרמלית (שבת)|כרמלית]], שבה אסור לטלטל מדרבנן.
סיבת האיסור הוא מחשש שאנשים יראו שמטלטלין במקום כה גדול ויבואו משום כך לבוא ולטלטל גם כן ברה"ר ויעברו על איסור דאורייתא משום הכי גזרו חכמים שאין לטלטל יותר מד' אמות.
 
איסור זה הוא דווקא על חצר שגדולה מבית סאתים, מכיוון שכל איסורי שבת נלמדים ממלאכת [[המשכן]], וגודל המשכן היה בית סאתים ונחשב היה ל[[רשות היחיד]], ולכן לא רצו חכמים לקבוע שלבית שגודלו כבית סאתים אין דין "רשות היחיד".{{הערה|שולחן ערוך הרב סימן שנ"ח.}}