קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 2A03:D5C0:1C01:A608:45E7:DAA0:8036:4B34 (שיחה) לעריכה האחרונה של Tshuva |
||
שורה 12:
[[קובץ:കേറ്.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקום שיש בו [[באר מים]] שהמים שבו ראויים לשתייה, נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר]]
[[קובץ:Susya_goat_farm.jpg|ממוזער|שמאל|250px|דיר עזים נחשב קרפף שהוקף לדירה והטלטול בו מותר]]
'''קרפף שלא הוקף לדירה''' הוא כלל שטבעו [[חז"ל]] אודות בית הנחשב מהתורה ל[[רשות היחיד]], ש[[מחיצה (הלכה)|מחיצותיו]] לא הוקפו לשם דירה (מגורים). להלכה נפסק שאם הוא יותר מ'''בית סאתים''', אסור לטלטל בו,
==הכלל==
מותר לטלטל בכל שטח רשות היחיד המשמשת למגורים כגון [[בית מגורים|בית]], [[חצר (הלכה)|חצר]] ו[[מבוי (הלכה)|מבוי]], (רחוב) אפילו הם גדולים ביותר. אולם רשות היחיד שאינה משמשת למגורים ("קרפף שלא הוקף לדירה"), כגון שדה זרוע ששטחו גדול מ[[בית סאתים]] (כ-1,150 מ"ר), היא כ[[כרמלית (שבת)|כרמלית]] לחומרא, ואסור מדרבנן לטלטל בתוכו יותר מד' אמות.{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים שנח#סימן שנח סעיף א|ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף א]]}} אף כי לעניין הוצאה והכנסה לרשות הרבים השטח נשאר כרשות היחיד, והאיסור לטלטל בין שתי הרשויות הוא איסור מהתורה.{{הערה|[[s:ערוך השולחן אורח חיים שמה#סימן שמה סעיף לז|ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז]]}}
סיבת האיסור היא ככל הנראה שלא יחליפו אנשים בין רשות היחיד, שבה מותר לטלטל, לבין [[כרמלית (שבת)|כרמלית]], שבה אסור לטלטל מדרבנן.
איסור זה הוא דווקא על חצר שגדולה מבית סאתים, מכיוון שכל איסורי שבת נלמדים ממלאכת [[המשכן]], וגודל המשכן היה בית סאתים ונחשב היה ל[[רשות היחיד]], ולכן לא רצו חכמים לקבוע שלבית שגודלו כבית סאתים אין דין "רשות היחיד".{{הערה|שולחן ערוך הרב סימן שנ"ח.}}
|