עבדול חמיד השני – הבדלי גרסאות

בימיו של עבדול חמיד השני, חלה התפתחות משמעותית במערכת החינוך והונחה תשתית לחינוך היסודי לבנים ולבנות. גם החינוך התיכוני קיבל דגש, כשלב מכין לקראת בתי הספר הגבוהים. בהמשך, נוסדה האוניברסיטה של איסטנבול. בתי הספר המקצועיים, בתחום הרפואה, משפטים, הנדסה לתחומיה, התפתחו מאוד בתקופה זו. במערכת החינוך הוכשרה האליטה של הדור הבא, זו העתידה לפעול בראשית [[המאה ה-20]] ולהניח את היסודות לרפובליקה הטורקית {{ הערה| טולידאנו, אהוד, '''מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 1985, עמודים 107–108.}}. ב-1885, החליט הסולטאן לחזק את הקשרים עם [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] כמשענת נגד לרוסים והבריטים. הגרמנים שלחו יועצים וציוד צבאי רב, כדי לשפר את הרמה הצבאית של הצבא העות'מאני ולבנק הגרמני ניתן זיכיון לסלילת כבישים ומסילות ברזל בתוך אנטוליה. במטרה לחזק את הלגיטימציה שלו, החל הסולטאן בבנייה מסיבית של פרויקטים כגון: מסגדים, בתי ספר, בתי חולים ובתי הארחה כאשר המפורסם ביניהם הוא ארמון דאר אל עזיז. בשנים הראשונות לשלטון עבדול חמיד הגיעה תנועת ה[[טנזימאט]] – הרפורמה במשפט, באדמיניסטרציה ובחינוך-לשיאה. החשובה שברפורמות המשפטיות הייתה קבוצה של ארבעה חוקים, שפורסמו במאי וביוני 1879 אשר שנים מהם עסקו בארגון המשפט ובתי הדין ושניים בתהליך המשפטי עצמו{{הערה| לואיס, ברנרד, '''צמיחתה של טורקיה המודרנית''', אוניברסיטת ת"א, תל אביב, 1983, עמודים 144–147.}}. הריכוזיות המנהלית התפתחה רק בתקופתו של עבדול חמיד השני והסתייעה לשם כך בהתפתחות המואצת באמצעי התקשורת באימפריה כשהחשוב מכולם היה ה[[טלגרף]].

 

 

== אחרית שלטונו וימיו של עבדול חמיד ==