שמות של אלוהים ביהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור חיצוני |
"יהוה" - נזכר בתנ"ך 5784 פעמים כאלוהי ישראל וחובה להשבע בשמו. "אדוני" , כינוי של החז"לים כותבי ההלכה שהפך לשמו של האל היהודי בלבד. "אל" , אל כנעני, ראש הפנתאון הכנעני המורכב מאלים רבים. תגיות: שוחזרה חזרות עריכה חזותית |
||
שורה 7:
===יהוה===
{{ערך מורחב|יהוה}}
השם "יהוה" בהגיה נכונה כמו באנגלית YEHOWA ולא YEHOVA . האות ו' בעברית עתיקה, ההגיה של היא כאות וואו בערבית או כאות W באנגלית. הגיה זאת חסרה הבגייה העברית המודרנית.
השם "יהוה" מוזכר בתנ"ך 5784 פעמים כאלוהי ישראל. לפעמים, מצורפת המילה "אדוני" (ביחיד) בסמיכות לשמו של אלוהי ישראל "יהוה" . ככתוב "אדוני יהוה" כלומר, האדון שלי יהוה" .
את השם "יהוה", חייב לדעת כל בן ישראל ולהשתמש בו בכל צורך ואפילו להשבע בשם "יהוה". ככתוב בספר דברים . '''ו,יב''' הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים. '''ו,יג''' אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבִשְׁמוֹ, תִּשָּׁבֵעַ. '''ו,יד''' לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם. '''ו,טו''' כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּקִרְבֶּךָ: פֶּן-יֶחֱרֶה אַף-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּךְ, וְהִשְׁמִידְךָ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וזה מה שקורה לעיתים לעם היהודי ששכח את יהוה אלוהיו ובחר ב"אדוני" (ברבים) שהם החז"לים, אלוהי ההלכה היהודית .
צריך לזכור, שבעת העתיקה ובתקופת המקרא, היו אלים רבים לכל העמים. ובכדי לייחד את שמו של "יהוה" מיתר אלילי העמים, חובה לומר "יהוה אלוהי ישראל", דבר המייחד אותו כ"אלוהי ישראל", בניגוד ל"אדוני" שהוא אלוהי היהודים בלבד.
יהוה נחשב השם הקדוש ביותר של האלוהים על פי [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]], והוא השם הנפוץ ביותר של אלוהים בתנ"ך. הפרשנות המקובלת של השם היא 'היה הווה ויהיה' כלומר האלוהים הקדמון והנצחי. השם יהוה כאלוהי ישראל מופיע גם במקורות חוץ מקראיים כמו [[מצבת מישע]] ו[[מכתבי לכיש]]. לדעת [[הרמב"ם]] זהו [[השם המפורש]].{{הערה|{{רמב"ם|עבודה|עבודת יום הכיפורים|ב|ו}}}} השם 'יה' המופיע עשרות פעמים בתנ"ך הוא קיצור של השם 'יהוה' ומשמש גם מרכיב שכיח ב[[שם תאופורי|שמות תאופורים]] כמו זכריה ועתליה, וכחלק מהמילה [[הללויה]].
שורה 13 ⟵ 23:
===אדוני===
במאות מקומות בתנ"ך נקרא האלוהים 'אדוני' במשמעות 'אדון', אך המילה 'אדוני' עצמה מתפרשת לפעמים גם כלפי אדון אנושי.{{הערה|שם=שבועות|{{בבלי|שבועות|לה|ב}}}} גם שם זה נקרא 'כינוי' לשם 'יהוה',{{הערה|[[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]] על {{בבלי|סוטה|לח|א}}}} ועל פי המסורת היהודית אין להגותו אלא בקריאת [[פסוק]] או [[תפילה (יהדות)|תפילה]], במקרים אחרים נהוג לשנות ל'השם', 'שם אדנות', או 'אדושם'.
השם "אדוני" ברבים" אינו קדוש לבני ישראל כי הוא שמו של אל אחר , אל יהודי מתקופת בית שני ולאחריו. ואל לבני ישראל להשתמש בו..
===אלוהים===
שורה 18 ⟵ 30:
===אל===
השם "אל" הוא שמו של אל כנעני. אבי הפנתאון הכנעני. ואין לו כל קשר ליהוה אלוהי ישראל שחובה להזכיר את שמו.
השם 'אל' מופיע בתנ"ך הן כשם גנרי ל[[אל]], והן כשמו של אלוהי ישראל, לפעמים בצירוף תארים נוספים כמו 'אל שדי', 'אל עליון', 'אל עולם'. ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]], [[אל (אל כנעני)|אל]] הוא ראש האלים ב[[פנתאון]]. המסורת היהודית מפרשת את השם כקיצור של 'אלוהים'. משם זה נגזרים שמות תאופורים רבים כמו מיכאל ודניאל.
שורה 29 ⟵ 43:
===אהיה אשר אהיה===
בסיפור [[הסנה הבוער]] נאמר ש[[משה]] שאל את האלוהים לשמו ואלוהים השיב 'אהיה אשר אהיה': {{ציטוט|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם|מקור={{תנ"ך|שמות|ג|יד|טו}}}}
זו הפעם היחידה שמופיע שם זה בתנ"ך. פירוש השם לפי [[חז"ל]] הוא – 'אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכויות'.{{הערה|{{בבלי|ברכות|ט|א}}}} שם זה מופיע בתלמוד ברשימת השמות שאינם נמחקים,{{הערה|שם=שבועות}} אך בהלכה יש שסבורים שלשם זה אין קדושה.{{הערה|[[כסף משנה]] על {{רמב"ם|המדע|יסודי התורה|ו|ב}}}}
ההלכה היהודית, מהווה "עבודה זרה" עד "עבודת אלילים" ביחס לכתוב בתורת ישראל ככתבה ולשונה . חז"לי ההלכה, שינו חוקים שבתורת ישראל, וביטלו חוקים כרצונם. יש לזכור שהחז"לים או חכמי ההלכה, היו למעשה רבנים שפרשו מתורת ישראל ככתבה ולשונה, ובחרו באגדות דת זרטוסטרא הפרסית והמסורת הזורואיסטית על פני "תורת ישראל" הקדושה.
==שמות אחרים==
בשפת היומיום כשמזכירים את האלוהים נהוג לומר 'השם', כינוי זה לא מופיע בתורה,{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כח|נח}}}} וב[[משנה]],{{הערה|{{משנה|מכות|ג|ו}}}} והוא נכתב בדרך כלל בקיצור ה'. יש שמשתמשים בכינוי 'אדושם' - [[הלחם]] של 'אדוני' ו'השם'. השימוש בכינוי זה נפוץ אצל [[שליח ציבור|חזנים]] וזמרים המשתמשים בשם זה כתחליף להגיית השם 'אדוני', תוך שמירת [[משקל (בלשנות)|משקלו]] ה[[פונטיקה|פונטי]]. בהלכה הובעה התנגדות לשימוש במילה זו בנימוק שיש בה חוסר כבוד.{{הערה|[[s:קיצור שולחן ערוך ו#(ג)|קיצור שולחן ערוך, ו ג]]}}
בחז"ל מופיע פעמים רבות הכינוי 'הקדוש ברוך הוא', (ב[[ראשי תיבות]] 'הקב"ה', ב[[ארמית]] 'קודשא בריך הוא' ובראשי תיבות 'קוב"ה'). בתנ"ך 'קדוש' הוא כינוי ל[[מלאך]],{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|ח|יג}}}} אך גם אלוהים עצמו מוגדר 'קדוש'.{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יט|ב}}}} הפירוש המילולי של קדוש הוא מובדל ומופרש. במחקר נטען שהביטוי המקורי היה "הקודש" או "שם הקודש" ונוסף לו העיטור המקראי "ברוך הוא".{{הערה|א"א אורבך, חז"ל פרקי אמונות ודעות, הוצאת מאגנס, תשכ"ט}}
| |||