הבקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו ל{{ה|מעמד הבינוני}}, בתקופה בה היה כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר עיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", בשיאו. "הבוקר" הגדיר את עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".
 
עם מקימי העיתון נמנו [[חיים אריאב]] ו[[ישראל רוקח]]- ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1952. עורך העיתון בין השנים [[1936]]–[[1955]] היה [[יוסף הפטמן]] שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: [[בן-ציון כ"ץ]], [[פרץ ברנשטיין]], [[ברוך קרוא]] (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) [[זיסי סתוי]](עורך ספרותי 1962 - 1965), [[אייזיק רמבה]], [[יוסף תמיר]], [[דב (ברוניסלב) לוין]], [[אריה דיסנצ'יק]], [[שושנה שרירא]] (בעלת מדור: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון), [[הרצל רוזנבלום]] (לימים עורך [[ידיעות אחרונות]]), [[ברוך ויינשטיין]], [[יעקב רבינוביץ]], [[יוסף עבו עברון]], [[אריאל וינשטיין]] (כתב כלכלי), [[אדיר כהן]].
 
לדברי [[מרדכי נאור]] "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}