פיתומות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דיבור מהבטן כיום: לא הסרט... |
מ בורלסק לא מקשר לסרט |
||
שורה 11:
הפיתומות נעשתה פופולרית באמצע [[המאה ה-20]] בזכות תלמידו של 'לסטר הגדול', [[אדגר ברגן]]. ברגן הופיע עם הבובה המועדפת עליו צ'ארלי מקארתי ב[[תסכית]]י רדיו ששודרו משנת [[1937]] ועד לשנת [[1956]]. ברגן המשיך להופיע עד למותו בשנת [[1979]], והפופולריות של מופעיו היוו השראה לאמנים אחרים שהופיעו לאחריו כדוגמת [[פול וינצ'ל]], [[ג'ימי נלסון]] ו[[סניור וונצס]]. אולם, הפופולריות של המדברים מהבטן דעכה במקצת, ויש לשער כי הייתה זו אשמת אמצעי התקשורת המודרניים ביכולת לספק את אשליית הדיבור - אפקט שהיה לב לבם של הפיתומים.
[[לואיס אלברט רוסו]] היה אחד הפיתומים שהחלו להופיע ב[[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] מאז [[1949]]. רוסו, שלפני הגעתו למדיום הטלוויזיוני הופיע ב[[
מאז [[שנות השמונים]] ועד היום, ממשיכים להופיע פיתומים כ[[ג'יי ג'ונסון]] (שהופיע כפיתום בסדרה [[בועות]]), [[רמדאס פדהיי]], פיתום ויצרן בובות מ[[הודו]], החקיין [[טרי פאתור]], שמתמחה בחיקוי זמרים שונים דרך השימוש בבובותיו, ו[[ג'ף דנהאם]], שפרץ לאחרונה בזכות מופעיו הכשרוניים ב[[קומדי סנטרל]]. מופעים אלו זיכו אותו פעמיים בפרס "קומיקאי ה[[סטנד-אפ]] המצחיק ביותר", פרס כבוד שהוענק עד כה לקומיקאים כ[[ג'רי סיינפלד]] ו[[רובין ויליאמס]].
| |||