חוק טיפול בחולי נפש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 87.68.155.255 (שיחה) לעריכה האחרונה של Yonidebest
Benqish (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
עיקר השינויים שהוכנסו בחוק החדש היו בתחום הפרוצדורה והקריטריונים לאשפוז האזרחי הכפוי. החוק החדש הגדיר את מחלת הנפש שבעטייה ניתן להורות על אשפוז כפוי או על טיפול מרפאתי כפוי כ"מחלה הפוגעת ב[[בוחן מציאות|בוחן המציאות]] של הפרט". כמו כן הוגבלה בחוק תקופת האשפוז האזרחי הכפוי לשבעה ימים; תקופה זו ניתנת להארכה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לשבעה ימים נוספים, ולאחר מכן היא ניתנת להארכה על ידי הוועדה הפסיכיאטרית לתקופות נוספות של עד ששה חודשים. הקריטריון להארכת תקופת האשפוז הכפוי הוא המשך קיומן של העילות לאשפוז כפוי.
 
בחוק מצוינות העילות שבגינן ניתן לאשפז בכפייה, והוא אף הקנה לפסיכיאטר המחוזי סמכויות חדשות: סמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית בכפייה וסמכות להורות על טיפול מרפאתי בכפייה. זאת, כתחליף לאשפוז כפוי או לאחר שחרור מאשפוז כפוי. התנאי שנקבע בחוק החדש להפעלתן של סמכויות חדשות אלה הוא בדיקה פסיכיאטרית, שממצאיה מעידים על קיום העילות המפורטות בחוק לאשפוז כפוי. אי מילוי ההוראה לטיפול מרפאתי כפוי מעניק לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על אשפוז כפוי. תוקפה של ההוראה לטיפול מרפאתי כפוי הוגבל לששה חודשים, אך היא ניתנת להארכה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לתקופות נוספות של ששה חודשים כל אחת.
 
בנוסף נקבע כי חולה זכאי לקבל מידע בכתב ובעל פה על זכויותיו, להמשיך לנהל את נכסיו בעת האשפוז, ללבוש את [[בגד]]יו האישיים ולשמור על קשר עם החוץ. כן הוכרה, במידה מוגבלת, זכותו של חולה לפרטיות והוכרה זכותו של חולה לסרב לקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום (זכות אחרונה זו אינה עומדת לחולה המאושפז באשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי כפוי). החוק קובע שהחולה זכאי להשתתף, במידת האפשר, בתוכנית הטיפול בו, ולקבל מידע רפואי בקשר למצבו. כן נקבע כי זכותו של החולה להופיע בפני הוועדה הפסיכיאטרית הדנה בערר על החלטות הפסיכיאטר המחוזי, ולהשמיע טיעוניו בעצמו או באמצעות בא כוחו.
אי מילוי ההוראה לטיפול מרפאתי כפוי מעניק לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על אשפוז כפוי. תוקפה של ההוראה לטיפול מרפאתי כפוי הוגבל לששה חודשים, אך היא ניתנת להארכה על ידי הפסיכיאטר המחוזי לתקופות נוספות של ששה חודשים כל אחת.
 
בנוסף נקבע כי חולה זכאי לקבל מידע בכתב ובעל פה על זכויותיו, להמשיך לנהל את נכסיו בעת האשפוז, ללבוש את [[בגד]]יו האישיים ולשמור על קשר עם החוץ. כן הוכרה, במידה מוגבלת, זכותו של חולה לפרטיות והוכרה זכותו של חולה לסרב לקבל טיפול רפואי, למעט טיפול חירום (זכות אחרונה זו אינה עומדת לחולה המאושפז באשפוז כפוי או שניתנה לגביו הוראה לטיפול מרפאתי כפוי).
 
החוק קובע שהחולה זכאי להשתתף, במידת האפשר, בתוכנית הטיפול בו, ולקבל מידע רפואי בקשר למצבו. כן נקבע כי זכותו של החולה להופיע בפני הוועדה הפסיכיאטרית הדנה בערר על החלטות הפסיכיאטר המחוזי, ולהשמיע טיעוניו בעצמו או באמצעות בא כוחו.
 
==השינוי לעומת החוק הקודם==