תרגום התורה המיוחס ליונתן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
תרגום זה ידוע במקורות מ[[ימי הביניים]] - לראשונה בפירושו של ר' [[מנחם רקאנטי]] - בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות [[מקראות גדולות]] בשם זה, אף על פי שידוע ש[[יונתן בן עוזיאל]] כתב תרגום לספרי ה[[נביאים]] בלבד, ולא לתורה. ההשערה המקובלת היא ש[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי". התרגום הוא חלק מקבוצה של תרגומים ארמיים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים" או "ירושלמיים", ובהם גם [[תרגום נאופיטי]] ו[[תרגום הקטעים]] (הוא תרגום ירושלמי ב'), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, ולשונם [[ארמית גלילית]].
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות [[מדרש]]יות, בעיקר [[אגדה (יהדות)|אגדתיות]] אך גם [[הלכה|הלכתיות]], במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת [[אביגדור שנאן]] התרגום קרוב מבחינות רבות אל הסוגה המכונה [[מקרא משוכתב]] {{הערה| א' שנאן, אגדה ותרגום בו, עמ' 202-200}} חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר [[תרגום אונקלוס]] - ולתרגום ה[[סורית|סורי]] למקרא, ה[[פשיטתא]], וכן ל[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].
זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו שזיהו בו חומר קדום המתייחס ל[[יוחנן כהן גדול]] מ[[תקופת החשמונאים]], ומצד שני יש בו כנראה התייחסויות לעיר [[קונסטנטינופול]] ול[[אסלאם]]. אפשר שמשוקעים בו רבדים מזמנים קדומים, אך החוקרים (למשל [[אביגדור שנאן]]) סבורים שזמנו [[המאה השביעית]] או [[המאה השמינית]], וככל הנראה הוא פרי יצירתו של מחבר אחד, ולא קבוצה של מחברים.
| |||