רפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רפת חלב: הוספתי מלל הקשור להוצאות תפעול הרפת בתחום המזון. הנני רפתן בעצמי.
שורה 11:
ברפת חלב מגדלים עגלות ופרות, כאשר התוצר העיקרי של הרפת הוא [[חלב]] הפרות. הפרה, כמו כל נקבות ה[[יונקים]], מפיקה חלב רק לאחר המלטה, ולכן הפרות מוזרעות, בדרך כלל ב[[הזרעה מלאכותית]], וממליטות במרווחים של כשנה. ברפתות רבות, הנקבות שנולדות מגודלות ברפת כדור ההמשך של העדר.
 
עם היוולדה, מופרדת העגלה מהאם, לצורך מניעת סיבוכים רפואיים שעלולים להגרם כתוצאה מהעברת מחלות דרך החלב. בימים הראשונים, מקבלת העגלה את חלב אימה, אחרי שזה עבר בדיקת איכות. בהמשך, העגלות יעברו תהליכים לצורך התאמתן לחיים ברפת: [[גדיעת קרניים]], סימון באמצעות צריבה של מספר על גופן בכווית קור ו[[טילוף]] אחת לשנה, הטילוף מתבצע לאחר ההמלטה הראשונה למניעת מחלות רגליים (דומה לפדיקור). עם הגיען לבגרות מינית, יעוברו הפרות בדרך של [[הזרעה מלאכותית]] <!-- בבירור אצל משתמש:212.117.148.66 :(לפעמים כשההזרעה לא תופסת משתמשים בהורמונים כדי לדמות הריון) -->. לאחר ההמלטה [[חליבה|תחלב]] הפרה באופן אינטנסיבי, בין פעמיים לשלוש פעמים ביום, על מנת להגיע לתנובת חלב מקסימלית. ברפתות רובוטיות, פרות עשויות להיחלב אף חמש פעמים ביום. כיום לאחר תהליכים ממושכים של השבחה, כל פרה מייצרת כ-3537 ליטרים של חלב מדי יום. פרות שלא מייצרות מספיק חלב כדי לכסות על מחיר הטיפול בהן, במיוחד האכלתןהאבסתן, ישלחו ל[[שחיטה]].
 
הוצאות התפעול של הרפת הן בעיקר קניית המזון (כמחצית מההוצאות ברפתות ללא [[מרעה]]), וכן גם על טיפול בהפרשות הפרות ותחזוקת המבנים. הרפת המובילה בישראל היא ר"ן 2000 - רפת המשותפת לקיבוצים רביבים, ניר אליהו וכפר עזה - הנראית בתמונה למעלה.
שורה 37:
 
====תאים סומטיים====
ה[[תא סומטי|תאים הסומטיים]] הם תאיתאים גוףלבנים מתיםשמתו שללאחר הפרה,תופעה שנמצאיםדלקתית בתוךבגוף החלבהפרה. תאים אלו מצביעים על מצבה הבריאותי של הפרה ומהווים אינדיקציה לדלקות קליניות ותת-קליניות ב[[עטין]] הפרה, כאשר עודף של תאים מצביע על בעיה. סטנדרט השיווק בישראל הינו 225,000 סת"ס למ"ק חלב, מעל זה בעל הרפת נקנס ומתחת לכך הוא מקבל פרס עידוד, כך - שלרפתן ישנה תמורה כספית נוספת בכך שהפרה תהיה בריאה
 
===מזון===
עיקר הוצאות הרפת המודרנית הן על אספקת מזון מתאים לפרות - כמחצית ממחזור הכספים של הרפת. המזון מהווה את מקור האנרגיה היחיד של הפרה והוא חומר הגלם לייצור החלב והבשר. הפרה, כמו [[מעלי גירה|מעלי הגירה]] האחרים מסוגלים לנצל חומרי מזון שבעלי חיים אחרים לא מסוגלים לנצל בזכות חיידקי הכרס שלהם שמפרקים את ה[[תאית]] שבצמחים. כתוצאה מכך אפשר להזין את הפרה ב'''מזון גס''' - [[חציר|שחתות]] ו[[תחמיץ|תחמיצים]] לסוגיהם השונים. מזון זה מתעכל היטב, אם כי הוא דל יחסית ב[[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] שמרכיבות את ה[[חלבון|חלבונים]]. מחסור בחלבונים במזון מתבטא בין השאר במחסור בחלבונים בחלב - כלומר בחלב פחות איכותי. ניתן להשלים את המחסור על ידי מזון איכותי עשיר בחלבונים כמו גרעינים וכדומה. מזון זה יותר יקר, ובנוסף עודף בחלבונים לא מוביל לעלייה ברמת החלבונים בחלב ואף מזיק לפרה, ולכן יש לשקלל בין התועלת מהעלאת איכות החלב על ידי תוספת חלבונים והעלייה בהוצאות הרפתן.
בנוסף, פרות החלב הישראליות "יודעות" לנצל פסולות מזון אורגניות אשר אין להן פיתרון בר קיימא אחר, לדוגמא - פסולת מאפה, שאריות בצק ממפעלים, פסולת קפה, גפת זייתים, קליפות תפוזים ורימונים ועוד. הפרה יודעת לפרק את כל הנ"ל ולנצל את האנרגייה הטמונה בהן ובכך לסייע במניעה בפגיעה בסביבה.
 
==ראו גם==