פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 555 בתים, לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
'''מעשר שני''' היא מצווה מהתורה, להפריש עשירית מיבול ה[[תבואה]] השנתי.
==המצווה==
כאמור, בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]] צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הינו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם. על החקלאי לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה ב[[ירושלים]].
מלבד המעשר הראשון הניתן ללוי, קיים מעשר נוסף, והוא עשירית שניה, המתחלקת בין כל שלושה שנים. שני השנים הראשונות, המעשר הוא "מעשר שני", אותו יש להפריש, ולאכלו ב[[טהרה]] בירושלים. אם לא ניתן להעלות את המערשות לירושלים, ניתן גם להחליף את הפירות תמורת כסף, להעלות את הכסף לירושלים, ושם לקנות פירות אחרים תמורתם.
אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן ה[[תורה]] הוא ב[[פרשת ראה]]{{הערה|[[דברים]] י"ד, כ"ב - כ"ז}}.
 
המקור לכך הוא ב[[ספר דברים]], פרק י"ב, פסוקים י"ז-כ"א:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל-נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. כִּי אִם-לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲזֹב אֶת-הַלֵּוִי כָּל-יָמֶיךָ עַל-אַדְמָתֶךָ ...}}
 
כאמור, בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור ה[[שמיטה]] צריך החקלאי להפריש מעשר שני בנוסף על המעשר הראשון. מעשר שני הינו מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם. על החקלאי לאכול את המעשר השני בקדושה ובטהרה ב[[ירושלים]].
אם חושש החקלאי שהיבול ייהרס עד שיגיע לירושלים ויאכל אותו בקדושה ובטהרה, הוא רשאי להמיר את היבול בכסף (בתהליך הנקרא "פדיה") ולעלות עם הכסף הזה לירושלים ושם לקנות בכסף אוכל, ולאוכלו ב"קדושת מעשר" (ואסור לקנות עם הכסף משהו שלא לצורך אכילה ושתייה). ההגיון הערכי העומד מאחרי המעשר השני מיוחד ביחס לעומד מאחרי שאר התרומות והמעשרות: למעשה, האדם 'מתיר' את האוכל באכילה שהיה אסור עד כה. המקור לכך מן ה[[תורה]] הוא ב[[פרשת ראה]]{{הערה|[[דברים]] י"ד, כ"ב - כ"ז}}.
 
===מעשר עני===