רדולפוס גלאבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוטי (שיחה | תרומות)
הרחבה
מוטי (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 1:
'''רדולפוס (ראול) גלאבר''' (Raoul Glaber אוRodulfusאו{{כ}} Rodulfus Glaber{{כ}} [[985]]-[[1047]]) היה [[נזיר (נצרות)|נזיר]] ב[[מסדר קלוני]] ו[[כרוניקה|כרוניקליסט]] שתיעד את [[מפנה המילניום]] הראשון ואחד מהמקורות ההיסטוריים החשובים של ה[[היסטוריה של צרפת]] ב[[ימי הביניים]] (כמו גם של ההיסטוריה של מדינות אחרות באירופה, אותן הזכיר בכתביו).
 
בהיותו בן 12 לערך, הצליח דודו, שהיה נזיר, להכניס אותו כחניך למנזר, אבל הוא סולק משם בשל התנהגות לא נאותה. כעבור מספר שנים הצטרף למנזר אחר, סמוך ל[[דיז'ון]], שם פגש את וילהלם מדיז'ון (גיום מוולפיאנו). משם עבר ל[[מנזר קלוני]] וב-1039 עבר למנזר סן-ג'רמן באוקסיר (Auxerre), שם נשאר עד מותו.
שורה 5:
עבודתו כוללת [[הגיוגרפיה]] של גיום מוולפיאנו (גיום מוולפיאנו) וכן כתבים היסטוריים "הסטוריה בחמישה כרכים מ-900 ל-1044" (entitled the Historiarum libri quinque ab anno incarnationis DCCCC usque ad annum MXLIV) שבגללם התפרסם.
 
גלאבר הוא אחד המקורות החשובים לאווירת הפחד ששררה באירופה במפנה המילניום הראשון, חשש מפני סוף העולם. כמו כן הוא מקור לתנועות ההתחדשות הדתית, בהן [[פאקס דאי]] ו[[שביתת הנשק של אלוהים]].
 
הוא כתב כי ב-[[1033]] הייתה [[בצורת]] קשה ב[[דוכסות בורגונדיה]], שגרמה לרעב המוני ואף כתב על קצב ב[[טורני]] שהואשם כי הגיש ילדים. שיפור היבול והקציר בסוף השנה סיימו את הבצורת והרעב. באותה שנה השיגה לדבריו הכנסייה הקתולית הישג במניעת אלימות, כאשר במסגרת שביתת הנשק של אלוהים הגבילה את הימים בהם מותר לנקוט באלימות כלפי מי שאינו נושא נשק.
 
[[קטגוריה:היסטוריונים של ימי הביניים]]