תאופיק פאשא – הבדלי גרסאות

אי-שביעות הרצון הגיעה לשיאה כאשר [[אחמד ערבי]], שהנהיג מהלך נגד השלטון הזר, שלט כמעט לחלוטין בצבא. ביולי [[1882]], גישתו של אורביערבי, שהחל לעבוד בשיפור ההגנות בהיקף נרחב, גרמה לאדמירל בריטי להצהיר שהוא יפציץ את מבצריה של העיר [[אלכסנדריה]] אלא אם הוא יוכל לקבל אותם אליו. לפני שהחלו ההפצצות הוצע לתופיק שיעזוב את העיר, או דרך אוניית מלחמה של כוחות נטרליים, או דרך ה[[יאכטה]] שלו, או דרך אוניית דואר שהייתה אז בנמל. תשובתו הייתה: "אני עדיין חדיו, ואני אשאר עם אנשיי בשעת צרה". ארמונו שהיה במרחק של חמישה קילומטרים מאלכסנדריה, היה מחוץ לטווח ההפצצות, אך חייו היו עדיין בסכנה. כאשר החיילים המורדים התקיפו את ארמונו, הוא הצליח לברוח ולהגיע לארמון אחר, אחרי שעבר ברחובות הבוערים של העיר. שם הוא חויב להסכים לכך ששמירה בריטית תגן עליו. תופיק הראה את אותו האומץ גם במהלך מגפת ה[[כולרה]] באלכסנדריה בשנת [[1883]]. הוא התעקש ללכת עם אשתו לעיר, ושם עבר בין בתי חולים, נתן דוגמה מצוינת לרשויות המקומיות, ועודד את החולים.