תאופיק פאשא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 30:
אי סדר שלט במצרים עד נובמבר [[1879]], כאשר שלטון צרפתי-בריטי התבסס שם. למשך שנתיים שלטו בצורה מעשית [[צרפת]] ו[[אנגליה]] במדינה, כשהם משתדלים להנהיג שינויים, בזמן שלא רצו לכפות שום דבר על המצרים. למשך כל הזמן הזה, חוסר הנאמנות של הצבא גדל. תופיק הואשם בכשלונו לנקוט יד חזקה במורדים, אך עמדתו בנושא נשלטה גם היא על ידי השלטון הזר.
 
אי-שביעות הרצון הגיעה לשיאה כאשר [[אחמד ערבי]], שהנהיג מהלך נגד השלטון הזר, שלט כמעט לחלוטין בצבא. ביולי [[1882]], גישתו של אורביערבי, שהחל לעבוד בשיפור ההגנות בהיקף נרחב, גרמה לאדמירל בריטי להצהיר שהוא יפציץ את מבצריה של העיר [[אלכסנדריה]] אלא אם הוא יוכל לקבל אותם אליו. לפני שהחלו ההפצצות הוצע לתופיק שיעזוב את העיר, או דרך אוניית מלחמה של כוחות נטרליים, או דרך ה[[יאכטה]] שלו, או דרך אוניית דואר שהייתה אז בנמל. תשובתו הייתה: "אני עדיין חדיו, ואני אשאר עם אנשיי בשעת צרה". ארמונו שהיה במרחק של חמישה קילומטרים מאלכסנדריה, היה מחוץ לטווח ההפצצות, אך חייו היו עדיין בסכנה. כאשר החיילים המורדים התקיפו את ארמונו, הוא הצליח לברוח ולהגיע לארמון אחר, אחרי שעבר ברחובות הבוערים של העיר. שם הוא חויב להסכים לכך ששמירה בריטית תגן עליו. תופיק הראה את אותו האומץ גם במהלך מגפת ה[[כולרה]] באלכסנדריה בשנת [[1883]]. הוא התעקש ללכת עם אשתו לעיר, ושם עבר בין בתי חולים, נתן דוגמה מצוינת לרשויות המקומיות, ועודד את החולים.
 
ב-[[1884]] מונה קונסול בריטי חדש במצרים. משימתו הראשונה הייתה לדרוש מתופיק שינטוש את [[סודאן]]. תופיק נתן את הסכמתו, למרות שהסתייג מכך. עם זאת, הוא עשה ככל יכולתו כדי להבטיח את הצלחת המדיניות החדשה שהקונסול הבריטי רצה להנהיג.