הבדלים בין גרסאות בדף "התאבדויות המוניות בשלהי הרייך השלישי"

מ
תקלדות
מ (תקלדות)
 
==התעמולה הנאצית וההתאבדויות==
הן החורבן והנכונותוהן הנכונות להתאבד היו רעיונות מרכזיים באידיאולוגיה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. היטלר עצמו הכריז על רצונו להתאבד במקום לנחול תבוסה, כבר בספטמבר [[1939]] במהלך [[המערכה בפולין|הפלישה הגרמנית לפולין]] (שהובילה לפרוץ מלחמת העולם השנייה), ואף נאם נאוםבנושא ב[[רייכסטאג]]: "אני לא רוצה להיות שום דבר אחר מאשר החייל הראשון של ה[[רייך]] הגרמני. לכן אני צריך ליישם את ה[[טוניקה]] שהייתה הקדושה והיקרה ביותר עבורי. אני לא אנקוט אותה בשנית לאחר שננצח, או שלא אחיה כדי לראות את היום!"
[[קובץ:Leipzigsuicide.jpg|250px|שמאל|ממוזער|קורט ליסו, ה[[גזבר]] ה[[נאצי]] של העיר [[לייפציג]], התאבד עם משפחתו, כשהוא אוחז תעודת זהות של המפלגה הנאצית לצד [[מרפק]]ו, לפני כניסת חיילים אמריקאים לעיר.]]
ככל שהמלחמה באה לרעתה של גרמניה הנאצית, מנהיגיה שיבחו בגלוי את האופציה להתאבד, שעדיפה מן התבוסה. היטלר הכריז ב-[[30 באוגוסט]] [[1944]] במהלך תדרוך צבאי: "זה רק (שבר) של שנייה. לאחר מכן הוא גואל את הכל ומוצא שלווה ושלום נצחי." בניגוד ל{{ה|אימפריה היפנית}}, סירבה גרמניה הנאצית להיכנע, והמשיכה להילחם, על פי החזון של היטלר שכלל שתי תוצאות אפשריות בלבד: ניצחון או חורבן; תומכים רבים של האידיאולוגיה ושל המפלגה הנאצית שיתפו את המסר האפוקליפטיה[[אפוקליפסה|אפוקליפטי]] של המשטר הנאצי והביטו אל עברלעבר סוף חייהם. לאחר שנים רבים של חשיפה לאידיאולוגיה הנאצית שתיארשתיארה את העולם במונחים קיצוניים וחוויות של החודש האחרון של המלחמה – לגרמנים רבים ה[[מוות]] נראה כמו הדרך היחידה החוצה.
 
הנאצים השמיצו את [[הצבא האדום]] של הסובייטים, שסייעהמה שסייע ליצור אווירה אובדנית בגרמניה. כרוז תעמולה נאצית שהופץ בפברואר 1945 בשטחים הצ'כים, למשל, הזהיר מפני "ערכת הרוצח הבולשביקי", ניצחון אשר יוביל ל"שנאה שלא תיאמן, ביזה, רעב, יריות מאחורי הצוואר, גירוש והשמדה" ופנה לגברים הגרמניים "כדי להציל נשים גרמניות מן ה[[טומאה]] והטבח על ידי כלבי גישוש בולשביקים".
 
התאבדויות המוניות התרחשו בתחומי מזרח גרמניה הנאצית, בעוד שהגרמנים לא יכלו להתמודד עם נוכחותם של הסובייטים, מתוארים הנאצים כתת-אנושיים; אחת הפקידות בעיר שונלנקה (Schonlanke) ב[[מקלנבורג-מערב פומרניה]] הכריזה "מתוך פחד מהחיות האלה ממזרח, שונלנקרים (תושבי העיר) רבים סיימו את חייהם (כ-500 מהם!). משפחות שלמות נמחקו בדרך זו."
 
הפחד של הכיבושמהכיבוש הסובייטי היה כה גדול עד שההתאבדויות הגיעו גם במקומותלמקומות הרבה מעבר להישג ידם, כדוגמת [[המבורג]]. במקרים אחרים התנהגותם של החיילים הסובייטים שיחק תפקיד - ובייחוד מעשי אונס, שהובילו לעיתים להתאבדויות או על מנת למנוע מקרה כזה. מלבד הזדהות עם המשטר השולט ועם המנהיגים הנאצים, סיבות להתאבדות כללו מניעים נוספים, אך גם דיכאון שנגרם בשל המלחמה, בהשפעת הפצצות האוויריות והמראה של הסביבה ההרוסה של לוחמה.
 
לקראת הכיבוש של בעלות הברית, הגרמנים אכסנו כמוסות [[ציאניד]], ואף יש המספרים כי היטלר חילק לחבריו ומכריו (כפי שמסופר בסרט "[[הנפילה]]"), וכן שמועות כי במהלך הקונצרט האחרון של "[[הנוער ההיטלראי]]" ב{{ה|פילהרמונית של ברלין}} ב-[[12 באפריל]] [[1945]], הרעל ניתן לקהל.
 
מספר ההתאבדויות המרבי בברלין הגיע באפריל כאשר 3,881 איש נהרגו במהלך [[הקרב על ברלין]]; סך הכל 7,057 מקרי התאבדויות דווחו בעיר במהלך השנה, כשבפועל המספרים היו בוודאי גבוהים יותר, עקב תנאי המלחמה שהפריעו לספור את המקרים במדויק. בנוסף, נערכו התאבדויות משפחתיות שמרמזות על רמה גבוהה של הזדהות עם התעמולה הנאצית ביחס לסובייטים ותחושת [[חוסר אונים|חוסר האונים]]; בין מקרי המוות דווח שהן אמהות והן אבות רצחו את ילדיהם.
 
==שלושת השלבים של גל ההתאבדויות==
==מתאבדים בולטים==
[[קובץ:Bundesarchiv B 145 Bild-F051673-0059, Adolf Hitler und Eva Braun auf dem Berghof.jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[אדולף היטלר]], [[אווה בראון]] וכלבתם, בלונדי. היטלר דאג להמית את בלונדי וגוריה כדי שלא יהיו נתונים למעללי הסובייטים, בדומה לשריפת גופתו.]]
נאצים בולטים רבים, חסידיהם, כמו גם אנשי הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית התאבדו במהלך ימיהימיו האחרונים של הרייך השלישי; אחרים התאבדו לאחר הכיבוש. מתוך 41 מנהיגי המפלגה הנאצית שהחזיק משרד בין השנים [[1926]] – [[1945]], שמונה שמו קץ לחייהם; 7 מתוך 47 בעלי דרגות גבוהות ב[[אס אס]] עשו גם כן, בנוסף למנהיגים משטרתיים, בנוסףובנוסף למספר לא ידוע של פקידים נאצים בעלי דרגות נמוכות יותר. מה[[ורמאכט|צבא]], 53 מתוך 554 התאבדו; מה[[לופטוואפה]] 14 מתוך 98 גנרלים ו-11 מתוך 53 מה[[קריגסמרינה]].
 
דוגמאות למתאבדים נאצים: