הבדלים בין גרסאות בדף "התאבדויות המוניות בשלהי הרייך השלישי"

מ
←‏התעמולה הנאצית וההתאבדויות: תיקון טעויות תרגום תקלדות ועריכה קלה
מ
מ (←‏התעמולה הנאצית וההתאבדויות: תיקון טעויות תרגום תקלדות ועריכה קלה)
הן החורבן והן הנכונות להתאבד היו רעיונות מרכזיים באידיאולוגיה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. היטלר עצמו הכריז על רצונו להתאבד במקום לנחול תבוסה, כבר בספטמבר [[1939]] במהלך [[המערכה בפולין|הפלישה הגרמנית לפולין]] (שהובילה לפרוץ מלחמת העולם השנייה), ואף נאם בנושא ב[[רייכסטאג]]: "אני לא רוצה להיות שום דבר אחר מאשר החייל הראשון של ה[[רייך]] הגרמני. לכן אני צריך ליישם את ה[[טוניקה]] שהייתה הקדושה והיקרה ביותר עבורי. אני לא אנקוט אותה בשנית לאחר שננצח, או שלא אחיה כדי לראות את היום!"
[[קובץ:Leipzigsuicide.jpg|250px|שמאל|ממוזער|קורט ליסו, ה[[גזבר]] ה[[נאצי]] של העיר [[לייפציג]], התאבד עם משפחתו, כשהוא אוחז תעודת זהות של המפלגה הנאצית לצד [[מרפק]]ו, לפני כניסת חיילים אמריקאים לעיר.]]
ככל שהמלחמהשהתקרבה באה לרעתהתבוסתה של גרמניה הנאצית, מנהיגיה שיבחו בגלוימנהיגיה את האופציה להתאבד,הההתאבדות שעדיפהכעדיפה מן התבוסה. היטלר הכריז ב-[[30 באוגוסט]] [[1944]] במהלך תדרוך צבאי: "זה רק (שברשבריר) של שנייה. לאחרואז מכן הוא גואל אתאתה הכלנגאל ומוצא שלווה ושלום נצחי." בניגוד ל{{ה|אימפריה היפנית}}, סירבה גרמניה הנאצית להיכנע, והמשיכה להילחם, על פי החזוןחזונו של היטלר שכלל רק שתי תוצאות אפשריות בלבד: ניצחון או חורבן; תומכים רבים של האידיאולוגיה ושל המפלגה הנאצית שיתפוקיבלו את המסר ה[[אפוקליפסה|אפוקליפטי]] של המשטר הנאצי והביטו לעבר סוף חייהם. לאחר שנים רביםרבות של חשיפה לאידיאולוגיה הנאצית שתיארה את העולם במונחים קיצוניים וחוויות של החודש האחרון של המלחמה – לגרמנים רבים ה[[מוות]] נראה כמו הדרך היחידה החוצה.
 
הנאצים השמיצו את [[הצבא האדום]] של הסובייטים, מה שסייע ליצור אווירה אובדנית בגרמניה. כרוז תעמולה נאציתנאצי שהופץ בפברואר 1945 בשטחים הצ'כים, למשל, הזהיר מפני "ערכתחבורת הרוצחהרוצחים הבולשביקיהבולשביקים", ניצחון אשרשניצחונם יוביל ל"שנאה שלא תיאמן, ביזה, רעב, יריות מאחורי הצווארבצוואר, גירוש והשמדה" ופנה לגברים הגרמניים "כדי להציל נשים גרמניות מן ה[[טומאה]] והטבח על ידי כלבי גישושהציד בולשביקיםהבולשביקים".
 
התאבדויות המוניות התרחשו בתחומי מזרח גרמניה הנאצית, בעוד שהגרמניםכשהגרמנים לא יכלו להתמודד עם נוכחותם של הסובייטים, מתואריםשתוארו על ידי הנאצים כתת-אנושיים; אחת הפקידות בעיר שונלנקה (Schonlanke) ב[[מקלנבורג-מערב פומרניה]] הכריזה "מתוך פחד מהחיות האלה ממזרח, שונלנקרים (תושבי העיר) רבים סיימו את חייהם (כ-500 מהם!). משפחות שלמות נמחקו בדרך זו."
 
הפחד מהכיבוש הסובייטי היה כה גדול עד שההתאבדויות הגיעו גם למקומות הרבה מעבר להישג ידם, כדוגמת [[המבורג]]. במקרים אחרים התנהגותם של החיילים הסובייטים שיחק תפקיד – ובייחוד מעשי אונס, שהובילו לעיתים להתאבדויות או על מנת למנוע מקרה כזה. מלבד הזדהות עם המשטר השולט ועם המנהיגים הנאצים, סיבות להתאבדות כללו מניעים נוספים, אך גם דיכאון שנגרם בשל המלחמה, בהשפעת הפצצות האוויריות והמראה של הסביבה ההרוסה של לוחמה.
לקראת הכיבוש של בעלות הברית, הגרמנים אכסנו כמוסות [[ציאניד]], ואף יש המספרים כי היטלר חילק לחבריו ומכריו (כפי שמסופר בסרט "[[הנפילה]]"), וכן שמועות כי במהלך הקונצרט האחרון של "[[הנוער ההיטלראי]]" ב{{ה|פילהרמונית של ברלין}} ב-[[12 באפריל]] [[1945]] הרעל ניתן לקהל.
 
מספר ההתאבדויות המרבי בברלין הגיע באפריל כאשר 3,881 איש נהרגו במהלך [[הקרב על ברלין]]; סך הכל 7,057 מקרי התאבדויות דווחו בעיר במהלך השנה, כשבפועל המספרים היו בוודאי גבוהים יותר, עקב תנאי המלחמה שהפריעו לספור את המקרים במדויק. בנוסף, נערכו התאבדויות משפחתיות שמרמזות על רמה גבוהה של הזדהות עם התעמולה הנאצית ביחס לסובייטים ותחושת [[חוסר אונים|חוסר האונים]]; בין מקרי המוות דווח שהן אמהות והן אבות רצחו את ילדיהם.
 
==שלושת השלבים של גל ההתאבדויות==