מערת קבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏מערות הקבורה בארץ ישראל: הערך ממש מסכן. עריכה קלה
שורה 5:
== מערות הקבורה בארץ ישראל ==
קבורה הינה מקור רב ערך לחקר העולם התרבותי הקדום, אמונותיו ומנהגיו.
ניתן לחלק את תופעת הקבורה במערות ב[[ארץ ישראל]] למספר שלבים התקיימה בתקופות שונות. מערות קבורה נמצאו ב[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] למשל [[מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין|מערת הקבורה שנמצאה בפקיעין]], וגם בתקופות הבאות האחריה כגון: '''התקופהתקופת הכנעניתהברונזה''', '''התקופה הישראלית''', '''תקופת בית שני''' ו'''תקופת המשנה והתלמוד''' .
 
===התקופהתקופת הכנעניתהברונזה===
בתקופה הכנענית ([[תקופת הברונזה]]) נהגו לקבור את הנפטרים בתוך מערה בעלת מתאר עגלגל. הנפטר הונח לצד קרוביו. מכאן הביטוי המקראי "וישכב ויֵאסף אל אבותיו", לצידיו הונחו [[מנחות קבורה]] הכוללים [[כלי חרס]] ומתכת ו[[תכשיט]]ים. תקופה זו מתחלקת לכמה שלבי משנה.
 
ב'''תקופת הברונזה הקדומה''' הקבורה הייתה במערות גדולות יחסית בהם נקברו דורות של נפטרים. כאשר הוכנסה גופה חדשה דחקו את העצמות היישנות ואת כלי המנחה הנלווים עליהם לשולים.
שורה 14:
ב'''תקופת הברונזה הביניימית''' (ברונזה תיכונה 1), הקבורה הייתה בתוך מערות קטנות יחסית, שבכל אחת מהן הייתה קבורה בודדת. באתרים מסוימים (דוגמת ג'בל קעקיר בגבול השפלה והר), ישנם שדות קבורה מדהימים הכוללים מאות פתחים של מערות.
 
ב'''[[תקופת הברונזה המאוחרת]]''' שבו לקבור במערות באופן המוני. במערות מתקופה זו נמצאו שיטות קבורה שונות וכמות גדולה ועשירה של כלי-מנחה. בתקופה זו שיש בה ירידה ישובית, הממצא העשיר בקרמיקה בחלקה מיובאת ממרחקים, הינו עדות לרמה התרבותית הגבוהה של התקופה. לעיתים נמצאו מספר צורות קבורה באותה מערה. (דוגמת קבר מס' 10 בגזר.)
 
==התקופה הישראלית==