מתקן החקירות בזכרון יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
ניתן לומר כמעט בוודאות כי המערכת לא עשתה דבר מתוך כוונה רעה, אך אין ספק כי לא הייתה כל הכנה לקראת קליטת פדויי השבי בארץ, והטיפול בהם נעשה מתוך חוסר הבנה בסיסי של הסיטואציה בה הם היו נתונים, ושל הקשיים הנפשיים אותם חוו.
 
[[דובר צה"ל]] לאבחר התייחסלא למהלהתייחס שהיהלאירועים במתקן בזיכרון, אך הודיע על [[פקודה (הוראה)|פקודה]] מעודכנת על פיה יפעלו כל גורמי הצבא המטפלים בפדויי השבי:
:"במינהל הנפגעים ו[[קצין העיר|קציני הערים]] הושלמה באחרונה עבודת מטה שבחנה את פקודת ה[[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]] בסוגיית הטיפול בפדויי השבי. בהמשך לעבודת מטה זו, גובשה פקודה מעודכנת המצויה כעת בהליכי אישור במטה הכללי. הליווי המקצועי הייעודי לצרכיהם של פדויי השבי ניתן על ידי משרד הביטחון, בכפוף להליכי הכרה בהם כ[[נכה צה"ל|נכים]]. צה"ל מקיים קשר עם הנפגעים ובני משפחותיהם באמצעות קצינות הנפגעים, המפקדים והיחידות". הטיפול בפדויי שבי הוא טיפול פרטני, ארוך ויסודי שמטרתו שיקום אמונם הבסיסי בבני אדם. מצב זה מצריך משך טיפול ארוך יותר, ובמקרים רבים סיוע משלים בצורת טיפול, או ייעוץ משפחתי וקבוצות תמיכה מקרב פדויי השבי עצמם המונחות על ידי אנשי מקצוע. במידת הצורך, מטופלים פדויי השבי ביחידה לתגובות קרב של צה"ל."{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|חיילים שחזרו מן השבי מספרים על ההתמודדות שמתחילה דווקא עם השחרור|1075987|}}}}