הבדלים בין גרסאות בדף "הזכות לפרטיות"

(הרחבה)
 
====סוגיות במשפט העברי====
* במסכת [[בבא בתרא]] דנה המשנה(פרק ג,ז) על איסור פתיחת או הרחבת חלון בבית כשמיקום החלון בבית, מקביל לחלון הנמצא בבית שכן. כשנשאל ב[[גמרא]] (בבא בתרא ס ע"א) מה המקור לדין זה, עונה [[רבי יוחנן]], שהמקור מהפסוק 'וישא [[בלעם]] את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו'.מה ראה בלעם בישראל ? ועונה- ראה שאין פתחי אוהליהן מכוונין זה לזה (מפאת הצניעות). אמר (בלעם): ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה. באותו מקום מכנה הגמרא את הנזק בפתיחת החלון "[[היזק ראיה]]".
* כניסה לבית ללא רשות - "מכאן לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם יאמר לו: 'הכנס'; קל וחומר מ[[משה]]" (מדרש לקח טוב, המכונה פסיקתא זוטרתא, ל[[ויקרא]], א, א).
* כניסת נושה לבית חייב- "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו. <u>בחוץ</u> תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" ([[דברים]], כד, י-יא).
* לשון הרע- "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי, יא, יג).
-* [[חרם דרבנו גרשום]] לעניין חיטוט במסמכים פרטיים ,(שו"ת מהר"ם מרוטנברג חלק ד סימן אלף סעיף כב) מובא: "חרם שלא לראות בכתב חברו ששולח לחברו בלא ידיעתו...". [[חיים פלאג'י]] הרחיב בשו"ת חקקי לב, חלק יורה דעה, סימן מ"ט כי הפותח וקורא מכתב של חברו ללא ידיעתו הוא כגונב את "מצפוני ומסתרי לבו" ובכך עובר על האיסור של גונב דעת הבריות
* חיפוש בבגדי אדם- חיפוש לבדוק שלא גנב (תוספתא שקלים ב, ב),ישנה מחלוקת בין [[ר' עקיבא]] הסובר שאין מבזין אדם בחיפוש, שעריכת חיפוש על גופו של אדם, אינה ישרה בעיני בני אדם. לעומתו סובר [[ר' ישמעאל]] שיש לערוך חיפוש כדי לוודא, שלא מעל אותו אדם ונפסק כרבי עקיבא, שאין לערוך חיפוש ([[רמב"ם]], הלכות שקלים, ב, י).
 
==הזכות לפרטיות בישראל==
1,874

עריכות