הזכות לפרטיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
←סוגיות במשפט העברי: הרחבה |
||
שורה 22:
====סוגיות במשפט העברי====
* במסכת [[בבא בתרא]] דנה המשנה(פרק ג,ז) על איסור פתיחת או הרחבת חלון בבית כשמיקום החלון בבית, מקביל לחלון הנמצא בבית שכן. כשנשאל ב[[גמרא]] (בבא בתרא ס ע"א) מה המקור לדין זה, עונה [[רבי יוחנן]], שהמקור מהפסוק 'וישא [[בלעם]] את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו'.מה ראה בלעם בישראל ? ועונה- ראה שאין פתחי אוהליהן מכוונין זה לזה (מפאת הצניעות). אמר (בלעם): ראויים הללו שתשרה עליהם שכינה. באותו מקום מכנה הגמרא את הנזק בפתיחת החלון "[[היזק ראיה]]"
* כניסה לבית ללא רשות - "מכאן לא יכנס אדם לבית חברו אלא אם יאמר לו: 'הכנס'; קל וחומר מ[[משה]]" (מדרש לקח טוב, המכונה פסיקתא זוטרתא, ל[[ויקרא]], א, א)
* כניסת נושה לבית חייב- "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו. <u>בחוץ</u> תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" ([[דברים]], כד, י-יא)
* לשון הרע- "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי, יא, יג).
* חיפוש בבגדי אדם- חיפוש לבדוק שלא גנב (תוספתא שקלים ב, ב),ישנה מחלוקת בין [[ר' עקיבא]] הסובר שאין מבזין אדם בחיפוש, שעריכת חיפוש על גופו של אדם, אינה ישרה בעיני בני אדם. לעומתו סובר [[ר' ישמעאל]] שיש לערוך חיפוש כדי לוודא, שלא מעל אותו אדם ונפסק כרבי עקיבא, שאין לערוך חיפוש ([[רמב"ם]], הלכות שקלים, ב, י)
==הזכות לפרטיות בישראל==
|