גזרה (דקדוק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רשימת הגזרות: פסקאות משנה |
|||
שורה 8:
==רשימת הגזרות==
*'''[[גזרת חפ"ן|פ"נ]]''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[נ]]. אופיינית בעיקר לעברית, וכוללת פעלים כגון "נסע", "נזל", "הביט", "השיק". בפעלים אלה העיצור נ' עובר לפעמים הידמות לעיצור שבא אחריו, ונבלע בו. יש גם קבוצת שורשים שפה"פ שלהם היא י' ונטייתם זהה לנטיית גזרת פ"נ. בעברית המודרנית לא תמיד חלה ההידמות, וכך נוצרות צורות מקבילות במשמעות שונה כמו הִבִּיט-הִנְבִּיט.▼
===גזרות שלמות===
בשם "גזרות שלמות" מכנים גזרות שבהם אף אחת מאותיות השורש לא נשמטת בשום הטיה.
*'''שלמים''' - שורשים "רגילים" בעלי שלוש אותיות שלעולם לא נשמטות או נחות.
*'''מרובעים''' - שורשים המורכבים מ-4 אותיות. שורשים כאלה יכולים לבוא רק בבניין פיעל, פועל או התפעל (למעט הפועל ב[[סלנג]] ״השפריץ״, הניטה בבניינים הפעיל והופעל).▼
===גזרות נחות===
"גזרות נחות" הן גזרות שבחלק מההטיות אחת מאותיות השורש "נחה" (כלומר כותבים אותה אבל לא הוגים אותה).
*'''פ"א''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[א]]. כוללת פעלים בבניין קל כגון "אכל", "אבה". פעלים אלה מתאפיינים בצורת עתיד מיוחדת: יֹאכַל, יֹאבֶה, שבה ה-א' אינה נשמעת והתנועה שלפניה משתנה לחולם. הגזרה חלה רק בחלק מהפעלים ובאחרים אינה חלה: יֶאֱהַב. הערבית אינה סובלת שתי [[המזה|המזות]] רצופות, שהשנייה מנוקד בשווא, ולכן במקרים כאלה ההמזה תהפוך ל[[אם קריאה]] מתאימה או שתושמט כליל.
*'''פ"ו, פ"י''' - שורשים שבהם פה"פ היא ו' או י'. מתייחסים אליהם כגזרה אחת, גם בגלל תהליכי [[היקש (בלשנות)|היקש]] בין הגזרות, וגם משום שבעברית מקראית חל מעתק מהעיצור [[ו]] לעיצור [[י]] בראשי המילים, ולכן גם בשורשי פ"ו נראה כאילו פה"פ היא י' (השווה "ילד" בעברית לעומת ولد ולד בערבית). שורשים אלה היו ככל הנראה דו-עיצוריים, וה-ו' נוספה להם לרוב כעיצור אפנתטי, עד שהפכה לחלק מן השורש (epenthesis - עיצור או תנועה שנוספים למילה כדי לשמור על תבנית או משקל, למשל ה-נ' בשם-התואר "ידני"). הגזרה מתאפיינת בכיווצי דו-תנועות (דיפתונגים) כאשר ל-ו' או לי' קודמת תנועה, למשל *הַוְלִיד > הוֹלִיד או *הַיְשִׁיר > הֵישִׁיר.
*'''פי"צ''' - שורשים שבהם פה"פ היא י', ועה"פ היא צ'. נבדלת מגזרת פ"י פ"ו בכך שהיא גזרה חסרה (ולא נחה) כלומר פה"פ לא נחה אלא נשמטת, לדוגמה "הציב" (בניגוד ל"הופיע" או "הֵישִׁיר"). לגזרה זו שייכים השורשים המתחילים באותיות "יצ" ולאחר מכן אחת מהאותיות "בקעת גר", וכן הפועל "יזע".▼
*'''ע"ו, ע"י''' - שורשים שבהם עה"פ היא ו' או י'. מכונים גם "שורשים חלולים". גם שורשים אלה היו, ככל הנראה, במקורם דו-עיצוריים. גזרה זו דומה מאוד לגזרת ע"ע (ראו להלן).
*'''ע"ע''' - שורשים שבהם עה"פ זהה ללה"פ. מכונה גם "גזרת הכפולים". גם שורשים אלה היו, כנראה, דו-עיצוריים, אולם בהם לא נוסף עיצור אפנטתי, אלא הוכפלה עה"פ (העיצור השני בשורש). בכתיבה, מתבטאת ההכפלה לעתים קרובות ב[[דגש חזק]] (בערבית: שַדַּה الشّدّة). בחלק מהנטייה גזרה זו זהה לגזרת ע"ו-ע"י.▼
*'''ל"ו, ל"י''' - שורשים שבהם האות האחרונה היא ו' או י'. גם מקורם של השורשים האלה, ככל הנראה, בשורשים דו-עיצוריים. בעברית מקובל לפעמים לכנות את הגזרה גזרת ל"ה, כיוון שבסופי המילים י' מתחלפת ב-ה' לא-עיצורית: בָּנַיַ > בָּנָה (בערבית מקובל לסמן במקרים כאלה "אלף מקצורה" ألف مقصورة - ى). אין לבלבל שורשים אלה עם השורשים בהם לה"פ היא ה' עיצורית, כגון גָבַהּ. בצורות מסוימות מושמטת הי' כליל, למשל בצירוף [[ו' ההיפוך]]: וַיַּרְא.
*'''ל"א''' - גזרה המאפיינת בעיקר את העברית, ובמידה מסוימת גם דיאלקטים של ערבית. גזרה זו כוללת שורשים שלה"פ שלהם היא א'. ה-א' נאלמת בסופי המילים, וגורמת לשינוי בתנועה שבאה לפניה, למשל *מָצַאְתִּי > מָצָאתִי. ב[[לשון חז"ל]] וגם ב[[עברית ישראלית]] פעלים מגזרת ל"א נוטים לעתים קרובות כמו פעלים מגזרת ל"ו-ל"י (למשל, בלשון חז"ל: "מצינו" במקום "מצאנו"; בעברית מודרנית, בשפה המדוברת, מקובלות צורות כגון "מיליתי" במקום "מילאתי" ו"למלות" במקום "למלא").
▲*'''מרובעים''' - שורשים המורכבים מ-4 אותיות. שורשים כאלה יכולים לבוא רק בבניין פיעל, פועל או התפעל (למעט הפועל ב[[סלנג]] ״השפריץ״, הניטה בבניינים הפעיל והופעל).
===גזרות חסרות===
* '''גזרות מורכבות''' - ישנם שורשים השייכים ליותר מגזרה אחת, ולכל אחת מהן יכולה להיות השפעה על הצורה הסופית, עד כי מילים מסוימות בערבית הן בנות אות אחת כתוצאה מהשמטת אותיות שורש.▼
"גזרות חסרות" הן גזרות שבחלק מההטיות אחת מאותיות השורש חסרה.
▲*'''[[גזרת חפ"ן|פ"נ]]''' - שורשים שבהם פ' הפועל היא העיצור [[נ]]. אופיינית בעיקר לעברית, וכוללת פעלים כגון "נסע", "נזל", "הביט", "השיק". בפעלים אלה העיצור נ' עובר לפעמים הידמות לעיצור שבא אחריו, ונבלע בו. יש גם קבוצת שורשים שפה"פ שלהם היא י' ונטייתם זהה לנטיית גזרת פ"נ. בעברית המודרנית לא תמיד חלה ההידמות, וכך נוצרות צורות מקבילות במשמעות שונה כמו הִבִּיט-הִנְבִּיט.
▲*'''פי"צ''' - שורשים שבהם פה"פ היא י', ועה"פ היא צ'. נבדלת מגזרת פ"י פ"ו בכך שהיא גזרה חסרה (ולא נחה) כלומר פה"פ לא נחה אלא נשמטת, לדוגמה "הציב" (בניגוד ל"הופיע" או "הֵישִׁיר"). לגזרה זו שייכים השורשים המתחילים באותיות "יצ" ולאחר מכן אחת מהאותיות "בקעת גר", וכן הפועל "יזע".
===אחרות===
▲*'''ע"ע''' - שורשים שבהם עה"פ זהה ללה"פ. מכונה גם "גזרת הכפולים". גם שורשים אלה היו, כנראה, דו-עיצוריים, אולם בהם לא נוסף עיצור אפנטתי, אלא הוכפלה עה"פ (העיצור השני בשורש). בכתיבה, מתבטאת ההכפלה לעתים קרובות ב[[דגש חזק]] (בערבית: שַדַּה الشّدّة). בחלק מהנטייה גזרה זו זהה לגזרת ע"ו-ע"י.
▲* '''גזרות מורכבות''' - ישנם שורשים השייכים ליותר מגזרה אחת, ולכל אחת מהן יכולה להיות השפעה על הצורה הסופית, עד כי מילים מסוימות בערבית הן בנות אות אחת כתוצאה מהשמטת אותיות שורש. לדוגמה: "אפה" מורכבת מגזרת פ"א ו-ל"ה.
==ראו גם==
| |||