מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדרמלאכה המלאכה{{כלומר?}}זו הואאינה -רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר.

אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף ל[[מלאכת גוזז]]]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.

[[רדיית דבש]] מ[[כוורת]], שנויה במחלוקת. לפי דעתו של [[רבי אליעזר]] היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א יד, כז.}}: {{ציטוטון|ו[[יונתן]] לא [[שמיעה|שמע]] [[שבועה|בהשביע]] [[שאול המלך|אביו]] את העם, וישלח את קצה [[מקל|המטה]] אשר ב[[יד]]ו ויטבול אותה ב'''יערת הדבש''', וישב ידו על [[פה|פיו]] ותאורנה [[עיניים|עיניו]]}}. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|א}}.}}: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש בשוגג מעצי ה[[יער]], שהם מחוברים ל[[קרקע]], חייב [[קרבן חטאת]], כך גם התולש בשוגג דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.

ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוון למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוון למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת, גם הוא נחשב על פי ההלכה ל[[מתעסק]]. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוון לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו [[מלאכת מחשבת]] {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}.