כלל ברגמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: sl:Bergmannovo pravilo
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[זואולוגיה]], '''כלל ברגמן''' הוא כלל הקושר בין ה[[משקל (פיזיקה)|משקל]] של [[בעל חיים|בעלי חיים]] מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] או [[תת מין]] בעל דם חם (יונקים לדוגמה), לבין [[חום (פיזיקה)|חום]] הסביבה ה[[ממוצע]]: פרטים המצויים באזורי אקלים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מאשר פרטים אחרים המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של [[כריסטיאן ברגמן]].
כלל זה קרוי על שמו של [[כריסטיאן ברגמן]].
 
ברגמן השתמש ב[[חוק]] הקובע כי ככל שגוף גדול יותר, כך היחס בין [[נפח]] הגוף ל[[שטח|שטחו]] גדול יותר. [[יונקים|יונק]] המצוי במקום קר, מבזבז יותר [[אנרגיה]] על שמירת חום גופו הקבוע, מאשר אם היה נמצא באזור חמים יותר, שכן מפל הטמפרטרות בין גופו לבין הסביבה גבוה יותר.
 
ככל שבעל החיים גדול יותר, כך קל לו יותר לשמור על טמפרטורה קבועה של הגוף. חום הגוף נוצר על ידי תהליכי בערה פנימיים בתאים, והוא תלוי בכמות התאים החיים, או המסה של גוף החיה (בלי להתחשב בפרווה או שערות, שאינן מורכבים מתאים חיים). לעומת זאת, איבוד החום לסביבה, תלוי (מלבד גורמים נוספים כמו מפל הטמפרטורות שהוזכר, ואיכות הבידוד של מעטפת החיה) בשטח הפנים של עור או פרוות החיה. ככל שבעל החיים גדל, המסה שלו גדלה (פחות או יתר) בהתאם נפח גופו.
[[יונקים|יונק]] המצוי במקום קר, מבזבז יותר [[אנרגיה]] על שמירת חום גופו הקבוע, מאשר אם היה נמצא באזור חמים יותר, שכן מפל הטמפרטרות בין גופו לבין הסביבה גבוה יותר.
 
ככל שבעל החיים גדול יותר, כך קל לו יותר לשמור על טמפרטורה קבועה של הגוף. חום הגוף נוצר על ידי תהליכי בערה פנימיים בתאים, והוא תלוי בכמות התאים החיים, או המסה של גוף החיה (בלי להתחשב בפרווה או שערות, שאינן מורכבים מתאים חיים). לעומת זאת, איבוד החום לסביבה, תלוי (מלבד גורמים נוספים כמו מפל הטמפרטורות שהוזכר, ואיכות הבידוד של מעטפת החיה) בשטח הפנים של עור או פרוות החיה. ככל שבעל החיים גדל, המסה שלו גדלה (פחות או יתר) בהתאם נפח גופו. לגבי גוף כדורי, המסה והנפח תלויים בחזקה השלישית של רדיוס הכדור, ואילו שטח הפנים שלו תלוי בחזקה שניה של הרדיוס. כך לדוגמה, כדור שהרדיוס שלו גדל פי 2, יגדיל את נפחו פי 8, ואילו שטח הפנים שלו יגדל רק פי 4. היחס בין שטח הפנים למסה של הגוף, עבור גוף בעל פיזור מסה הומוגני, יקטן לכן, ככל שהגוף גדול יותר, ובהתאם לכך קל יותר (ביחס למסת הגוף) לשמור על טמפרטורה קבועה. מסיבה זו לדוגמה, [[חדף|חדפים]] אוכלים בכל יום מזון במשקל 1.5 ממשקל גופם, בעוד [[פילים]], שזקוקים אמנם למזון בכמות גדולה בהרבה, ניזונים ממזון בעל משקל שמהווה אחוזים בודדים ממשקל גופם.
 
הואיל ו[[הגירה]] של פרטים בשל תנאיי [[אקלים]] קשים כדי למצוא סביבה נוחה יותר להתקיים בה, לא תמיד מתבצעת, בשל סיבות [[אקולוגיה|אקולוגיות]] רבות כגון תחרות, מחסור במחסה וב[[מזון]], הרי שלתהליך ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] יש עוצמה רבה בהשפעתו על שינוי תכונות הפרטים ב[[אוכלוסייה]] גם אם היא נותרת קבועה, למשל מפני שלא מתקיימת הגירה אליה וממנה ובפעולתו נבררים הפרטים הגדולים יותר של כל מין או תת-מין וזאת משום התאמתם, כי ככל שיהיו גדולים יותר כך ישקיעו פחות אנרגיה חיונית בשמירת חום גופם הקבוע. אם כך, תהליך הברירה הטבעית מניע את היווצרותם של בעלי חיים גדולים יותר במקומות קרים, לדוגמה [[זאב|זאבי]] [[הגולן]] גדולים מזאבי [[הערבה]] וזאבי [[אלסקה]] גדולים מאלה וגם מאלה.
 
אם כך, תהליך הברירה הטבעית מניע את היווצרותם של בעלי חיים גדולים יותר במקומות קרים.
לדוגמה:
* [[זאב|זאבי]] [[הגולן]] גדולים מזאבי [[הערבה]] וזאבי [[אלסקה]] גדולים מאלה וגם מאלה.
 
== ראו גם ==