המלחמות הסוריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4:
לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, עברה [[קואלה סוריה]] מספר ידיים ובסופו של דבר הייתה לנחלתו של [[בית תלמי]], מלכי [[מצרים התלמיית|מצרים]]. המלכים הסלאוקים טענו שהארץ הובטחה להם מכוח הסכמים שנכרתו בינם לתלמיים, אך למרות זאת התלמיים סירבו לוותר על הארץ. בעת היפרדות בתי סלאוקוס ו[[בית תלמי|תלמי]] בשנת [[301 לפנה"ס]], נותרו שטחי [[ארץ ישראל]] שאלה פתוחה. הארץ הייתה תחת שלטון בית תלמי, אולם הסלאוקים המשיכו לטעון לבעלות. כתוצאה מכך פרצו 6 מלחמות בין הסלאוקים לתלמיים.
== רקע==
לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, עברה [[קואלה סוריה]] מספר ידיים ובסופו של דבר הייתה לנחלתו של [[בית תלמי]], מלכי [[מצרים התלמיית|מצרים]]. המלכים הסלאוקים טענו שהארץ הובטחה להם מכוח הסכמים שנכרתו בינם לתלמיים, אך למרות זאת התלמיים סירבו לוותר על הארץ. בעת היפרדות בתי סלאוקוס ו[[בית תלמי|תלמי]] בשנת [[301 לפנה"ס]], נותרו שטחי [[ארץ ישראל]] שאלה פתוחה. הארץ הייתה תחת שלטון בית תלמי, אולם הסלאוקים המשיכו לטעון לבעלות.
==המלחמה הקואלה-סורית הראשונה==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית הראשונה}}
בשנת [[275 לפנה"ס]] הובילה השאלה על בעלות ארץ ישראל ל[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]]. [[תלמי השני]] חדר לממלכה הסלוקית עד לצפון סוריה, אולם לאחר הניצחון של [[אנטיוכוס הראשון]] על הגאלטים, הוא הצליח לסלק את התלמים מצפון סוריה וליצב מחדש את שלטונו. המלחמה לא שנתה באופן מהותי את גבולות שתי הממלכות, למעט אולי שינויי בעלות על ערי גבול כמו [[דמשק]] ואזורי חוף באסיה הקטנה.
==המלחמה הקואלה-סורית השניה==
{{הפניה לערך מורחב|
לאחר שב[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]] לא נוצר שינוי מהותי בין [[האימפריה הסלאוקית]] ל[[מצרים התלמיית]], שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עמים נוספים מאסיה הקטנה ומאיי הים האגאי, כמו רודוס, שרצו לבלום את ההתפשטות של הממלכה התלמית לאורך חופי אסיה הקטנה. ב[[המלחמה הקואלה-סורית השנייה|מלחמה הקואלה-סורית השנייה]] רוב העימותים התרחשו בזירה הימית של הים האגאי. ביבשה, [[אנטיוכוס השני]], הצליח להעתיק את קו הגבול דרום לאזור בין בירות לצידון. לבסוף בשנת 252 לפני הספירה נחתם הסכם שלום, שבו [[בריניקה]], בתו של [[תלמי השני]], נישאה ל[[אנטיוכוס השני]]. הסכם זה לא החזיק מעמד בגלל מאבקי החצר ב[[האימפריה הסלאוקית|אימפריה הסלאוקית]]. [[אנטיוכוס השני]] מת במסתוריות בזמן ביקור באחוזה של אשתו הראשונה, לאודקי. היא במהרה הכריזה על בנה [[סלווקוס השני]], למלך על אסיה הקטנה, וכן היא שיכנע את אנשי החצר באנטיוכיה להרוג את ברינקה ואת בנה הקטן ולהכתיר את בנה [[סלווקוס השני]] כמלך [[האימפריה הסלאוקית]], אירועים אלו הביעו לפרוץ [[המלחמה הקולאה-סורית השלישית]]▼
==המלחמה הקואלה-סורית השלישית==
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית השלישית}}
▲לאחר שב[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]] לא נוצר שינוי מהותי בין [[האימפריה הסלאוקית]] ל[[מצרים התלמיית]], שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עמים נוספים מאסיה הקטנה ומאיי הים האגאי, כמו רודוס, שרצו לבלום את ההתפשטות של הממלכה התלמית לאורך חופי אסיה הקטנה. ב[[המלחמה הקואלה-סורית השנייה|מלחמה הקואלה-סורית השנייה]] רוב העימותים התרחשו בזירה הימית של הים האגאי. ביבשה, [[אנטיוכוס השני]], הצליח להעתיק את קו הגבול דרום לאזור בין בירות לצידון. לבסוף בשנת 252 לפני הספירה נחתם הסכם שלום, שבו [[בריניקה]], בתו של [[תלמי השני]], נישאה ל[[אנטיוכוס השני]]. הסכם זה לא החזיק מעמד בגלל מאבקי החצר ב[[האימפריה הסלאוקית|אימפריה הסלאוקית]]. [[אנטיוכוס השני]] מת במסתוריות בזמן ביקור באחוזה של אשתו הראשונה, לאודקי. היא במהרה הכריזה על בנה [[סלווקוס השני]], למלך על אסיה הקטנה, וכן היא שיכנע את אנשי החצר באנטיוכיה להרוג את ברינקה ואת בנה הקטן ולהכתיר את בנה [[סלווקוס השני]] כמלך [[האימפריה הסלאוקית]], אירועים אלו הביעו לפרוץ [[המלחמה הקולאה-סורית השלישית]]
==המלחמה הקואלה-סורית הרביעית==
{{הפניה לערך מורחב|
בשנת 219 לפנה"ס, הכריז [[אנטיוכוס השלישי]] על מלחמה נוספת עם מצרים התלמיית. ההחלטה לפתוח במלחמה זו, המכונה "המלחמה הסורית הרביעית", נתגבשה לאחר שבחצר אנטיוכוס נוצר הרושם כי תלמי עומד מאחורי [[אכאיוס]], דודו של אנטיוכוס, אשר הכריז עצמו למלך על הטריטוריות של האימפריה הסלאוקית ב[[אסיה הקטנה]] (טורקיה של ימינו) ושאף להלחם באנטיוכוס על השליטה באימפריה.
אנטיוכוס שאף להחזיר לעצמו את השליטה בחלקים שאבדו לאימפריה מימי שלטונו של [[סלאוקוס הראשון]]. הוא ביקש לנצל את חולשתה של מצרים, שנבעה מאי שקט ציבורי ומבעיות בחילופי השלטון התלמיי.
===מסע כיבושים===
אנטיוכוס כבש בחזרה את עיר הנמל [[סלאוקיה]] וכן ערים ב[[ארץ ישראל]] וב[[עבר הירדן]] המזרחי. במטרה למשוך זמן בו יוכלו המצרים לארגן צבא מתאים למאבק באנטיוכוס, הם החלו בדיוני סרק על הסכם בין הצדדים, תוך העמדת פנים כי בכוונתם להתפשר עם אנטיוכוס. בו אימנו המצרים כ-20,000 ילידים מצרים לשירות במערך ה[[פלנקס]] ב[[צבא תלמי]].
===קרב רפיח===
{{הפניה לערך מורחב|קרב רפיח}}
בקיץ 217 לפנה"ס, כאשר [[אנטיוכוס השלישי]] עוד עסוק בכיבושיו בארץ ישראל, נודע לו על צבאו של [[תלמי הרביעי]], המתעתד להלחם בו, והוא נזדרז לאסוף את צבאו והציבו מול צבאו של תלמי ב[[קרב רפיח]]. הקרב נערך ביום ה-[[22 ביוני]] [[217 לפנה"ס]], ליד העיר [[רפיח]], ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על [[קואלה-סוריה]]. אנטיוכוס נחל מפלה קשה שגרמה לו לאבד את כל הישגיו עד כה, והוא נסוג צפונה ל[[לבנון]].
==המלחמה הקואלה-סורית החמישית==
{{הפניה לערך מורחב|[[המלחמה הקואלה-סורית החמישית]]}}
ב-[[205 לפנה"ס|205]]/[[204 לפנה"ס]] עלה [[תלמי החמישי]], והוא רק בן 5, על כיסא המלכות במצרים. עלייתו לוותה באי יציבות וה[[עוצר (שליט)|עוצר]] שהשתלט על הממלכה לא היה מוכשר לנהלה. [[אנטיוכוס השלישי]] מלך [[האימפריה הסלאוקית|הממלכה הסלאוקית]] ראה את חולשת השלטון במצרים כהזדמנות להתפשטות טריטוריאלית והוא כרת ברית סודית עם [[פיליפוס החמישי]] לחלוקת ממלכת תלמי מתוך כוונה לנצל את החולשה של הנהגת מצרים כדי לכובשה ולחלקה בין שתי הממלכות.
בהתאם להסכם פלש אנטיוכוס ל[[קואלה-סוריה]] ופיליפוס פלש ל{{ה|האיים הקיקלאדיים}} ולמספר ערים ב[[תראקיה]] שהיו כפופות לשלטון התלמיים. שריו של תלמי הבינו את הסכנה הנשקפת לממלכה ושהם לא יוכלו להודפה בכוחות עצמם, לכן הם ביקשו את עזרתה של [[הרפובליקה הרומאית]] שנענתה לבקשת העזרה וששלחה משלחת בראשות [[מרקוס אמיליוס לפידוס (קונסול 187 לפנה"ס)|מרקוס אמיליוס לפידוס]] למצרים.
=== קרב בניאס ===
{{הפניה לערך מורחב|קרב בניאס}}
אנטיוכוס הצליח להביס את הכוחות התלמיים ב[[קרב בניאס]] ליד מקורות [[נהר הירדן]] ולהשתלט על לבנון וארץ ישראל, בנוסף הוא כבש מספר ערים ב[[קיליקיה]] ו[[ליקיה]] שהיו כפופות למצרים. בתגובה פנו יועציו של תלמי בבקשת עזרה מהרומאים ואלו שיגרו משלחת בראשותו של [[מרקוס אמיליוס לפידוס (קונסול 187 לפנה"ס)|מרקוס אמיליוס לפידוס]] והוא דרש הפסקה של המלחמה. כתוצאה מחששו מהתערבות רומאית הגיע אנטיוכוס להסכם שלום עם תלמי בשנת 199 לפנה"ס. לפי הסכם השלום תלמי יתחתן עם קלאופטרה בת אנטיוכוס וכחלק מהסדר הנישואים יקבל את ארץ ישראל ולבנון כ[[נדוניה]] מצד אבי הכלה. הנישואים נערכו בשנת 193 לפנה"ס, אולם בסופו של דבר אנטיוכוס לא עמד בהסכם וסירב להחזיר את השטחים למצרים.
==המלחמה הקואלה-סורית השישית==
{{הפניה לערך מורחב|
==לקריאה נוספת==
| |||