המלחמות הסוריות – הבדלי גרסאות

בשנת [[275 לפנה"ס]] הובילה השאלה על בעלות ארץ ישראל ל[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]]. [[תלמי השני]] חדר לממלכה הסלאוקית עד לצפון סוריה, אולם לאחר הניצחון של [[אנטיוכוס הראשון]] על הגאלטים, הוא הצליח לסלק את התלמים מצפון סוריה ולייצב מחדש את שלטונו. המלחמה לא שינתה באופן מהותי את גבולות שתי הממלכות, למעט אולי שינויי בעלות על ערי גבול כמו [[דמשק]] ואזורי חוף באסיה הקטנה.

 

 

לאחר שב[[המלחמה הקואלה-סורית הראשונה|מלחמה הקואלה-סורית הראשונה]] לא נוצר שינוי מהותי בין [[האימפריה הסלאוקית]] ל[[מצרים התלמיית]], שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עם עמים נוספים מ[[אסיה הקטנה]] ומאיי [[הים האגאי]], כמו [[רודוס]], שרצו לבלום את ההתפשטות של הממלכה התלמית לאורך חופי אסיה הקטנה. ב[[המלחמה הקואלה-סורית השנייה|מלחמה הקואלה-סורית השנייה]] התרחשו רוב העימותים בזירה הימית של הים האגאי. ביבשה, [[אנטיוכוס השני]] הצליח להעתיק את קו הגבול דרום לאזור בין [[ביירות]] ל[[צידון]]. לבסוף, בשנת [[252 לפנה"ס]] נחתם הסכם שלום, שבו [[בריניקה]], בתו של [[תלמי השני]], נישאה ל[[אנטיוכוס השני]]. הסכם זה לא החזיק מעמד בגלל מאבקי החצר ב[[האימפריה הסלאוקית|אימפריה הסלאוקית]]. [[אנטיוכוס השני]] מת באופן מסתורי בזמן ביקור באחוזה של אשתו הראשונה, לאודקי. היא הכריזה על בנה [[סלאוקוס השני]], למלך על אסיה הקטנה, והיא שכנעה את אנשי החצר ב[[אנטיוכיה]] להרוג את בריניקה ואת בנה הקטן, ולהכתיר את בנה [[סלאוקוס השני]] כמלך [[האימפריה הסלאוקית]], אירועים אלו הביעו לפרוץ [[המלחמה הקואלה-סורית השלישית]]