מכונית תופת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי "עשויה" ל"עלולה" באפקט הנזק. "עלול" היא מילה עם קונוטציה שלילית ו"עשוי" - חיובית. לכן בהקשר זה "עלולה" היא המילה הנכונה.
עריכה לשונית גרידא - שגיאות עברית או ניסוחים מגושמים.
שורה 8:
* '''עבירות''': המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.
* '''הרס סביבתי''': מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר גם הרס סביבתי בנוסף לקורבנות בנפש, וההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.
* '''נגישות''': באמצעות מכונית תופת שמוסוותשמוסווית כמכונית תמימה, ניתן להיות נגיש לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. השימוש במכונית יכול להיעשות באמצעות חנייתה בנתיב תנועה, שבו האישיות צריכה או נוהגת לעבור.
 
החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת [[2000]], פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס ל[[חניון]] תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך להקטיןלצמצם את האפקטהשפעת שייווצר מפיצוץהפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות כדי למגןלמיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהםובהן שיטות בניה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפה שלעטיפת יציקות ה[[בטון]] בחומרים אלסטיים, שמאפשריםשמאפשרת להם לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.
 
מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו ב[[עיראק]] לאחר כיבושה על ידי כוחות [[ארצות הברית|אמריקניים]] ב[[מלחמת עיראק]].