וליקו טרנובו (מחוז) – הבדלי גרסאות

'''מחוז ([[אובלסט]]) וליקו טרנובו''' ([[בולגרית]]: '''Област Велико Търново'''), הינו אחד מ-28 [[מחוזות בולגריה]]. המחוז נמצא במרכז צפונה של [[בולגריה]] ו[[עיר בירה|בירתו]] היא העיר [[וליקו טרנובו]]. שטח המחוז מהווה 4.2% משטחה של בולגריה וכמות האוכלוסין מהווה 3.6% מכלל אוכלוסייתה. המחוז ככלל והעיר וליקו טרנובו בפרט, הינם בעלי חשיבות היסטורית גדולה לבולגרים, שכן שימשו כמרכזה של [[האימפריה הבולגרית השנייה]]. חלק מיישובי המחוז ממוקמים על תוואי [[נהר הדנובה]]. באיזור שורר [[אקלים ממוזג]] וה[[טמפרטורה]] השנתית הממוצעת עומדת על 11.5^oc. במחוז ישנן 10 [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] כשהגדולה מביניהן היא הבירה וליקו טרנובו בעלת אוכלוסייה של כ-73,000 נפש ואחריה העיר [[גורנה אוריאחוביצה]] עם כ-39,000 תושבים.

התיישבות מאורגנת ראשונה בשטח המחוז מתוארכת [[המאה ה-5 לפנה"ס|למאה ה-5 לפני הספירה]], עידן [[תראקיה#היסטוריה|הממלכה התראקית]]. [[המאה ה-1|במאה ה-1]] הפך האזור ל[[פרובינציה]] [[האימפריה הרומית המערבית|רומית]] ובהמשך [[האימפריה הביזאנטית|מחוז ביזאנטי]]. ב-[[1186]] הפכה העיר טרנובו לבירת [[האימפריה הבולגרית השנייה]], עד לכיבושה ב-[[1393]] על ידי [[באיזיט הראשון]] [[סולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית]]. ב-[[7 ביולי]] [[1877]], במסגרת [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]], נכבש האזור על ידי צבא [[האימפריה הרוסית]]. במסגרת [[קונגרס ברלין]] הוכרה עצמאות בולגריה ובירתה טרנובו ובהמשך הועברה הבירה ל[[סופיה]].