ואדי סאליב – הבדלי גרסאות

השכונה נקראה במקור בשם "ואדי א-צליב", צליב הוא [[צלב]] בערבית, על שם צלב גדול שהיה חרוט על סלע במעלה הוואדי, מאוחר יותר נבנה בניין על סלע זה והצלב נעלם. בסוף [[המאה ה-19]] התיישבו [[יהודים]] שיצאו מהחומות סביב רחוב קיבוץ גלויות של היום. שכונתם נקראה ארד אל-יהוד, ולידתה וצמיחתה - אף שהיא נחשבת שכונה נפרדת - שזורות באלה של ואדי סאליב{{מקור|ממתי נשזרו השכונות זו בזו}}. בהמשך אוכלסה ואדי סאליב (כמו גם ארד אל-יהוד) על ידי [[ערבים]], שרובם ככולם נטשו אותה ב[[מלחמת העצמאות]]. בשנים שלאחר המלחמה אוכלסו הבתים הנטושים בעיקר על ידי עולים, שרובם{מקור|ראו הספר לכל בית יש מרפסת, מדבר על עולי רומניה ושארית הפליטה}} היו מקרב [[מזרחים|יוצאי צפון-אפריקה]]. בשנת [[1959]] התפרץ המתח העדתי במהומות אלימות נגד הממסד ה[[אשכנזים|אשכנזי]] באירועים שנודעו כ[[אירועי ואדי סאליב]]. בשנת [[1962]] פונו תושבי הוואדי לדיור חלופי משופר, ומאז שנות השבעים השכונה החלה בתהליך התפוררות, וכיום היא הרוסה ברובה ומיועדת לשיקום.