מצוות זכירת מעשה עמלק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הוספת כוכבית; |
|||
שורה 22:
המנהג התפתח מתוך מחלוקת באשר לדעת ה[[גר"א]] בשאלה זו. בספר [[מעשה רב]], שבו מתוארים מנהגי ה[[גר"א]], נכתב "כשהוא קורא פרשת זכור, קורא 'זכר' בסגול תחת ה[[ז|זיין]]"; ואולם ב[[הסכמה]] לספר כותב תלמיד הגר"א ר' [[חיים מוולוז'ין]]: "ואשר כתב לקרות בפרשת זכור זכר בשש נקודות [=שני סגולים], אני שמעתי מפה קדוש שקרא בחמש נקודות [צירה וסגול] ולא ידעתי אם השומעים שמעו וטעו לומר בשש נקודות, או אולי בזקנותו חזר בו". מתוך כך התפתח מנהג בקרב תלמידי הגר"א ב[[ירושלים]], אשר לא היה ברור להם מנהגו של רבם, לקרוא פעמיים. וכן כתב ה[[משנה ברורה]]<ref>סימן תרפה ס"ק יח</ref>: "דע, דיש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בצירי, ויש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בסגול, ועל כן מהנכון שהקורא יקרא שניהם, לצאת י"ש [=ידי שניהם]". מנהג זה הלך והתפשט אצל רוב קהילות אשכנז (ולעתים אפילו במקומות שאינם מבחינים כלל בין צירה לסגול - ודווקא בקריאה זו כופלים וקוראים בצירה "אשכנזי"), כאשר היו שנהגו לכפול את כל הפסוק, והיו שנהגו לכפול את המשפט 'תמחה את זכר עמלק', והיו שנהגו לכפול רק את המילים 'זכר עמלק'. יש לציין כי מנהג זה אינו קיים בקהילות הספרדים ועדות המזרח.
אולם בשל מנהג זה אצל האשכנזים, התפתח במניינים מעורבים (אשכנזיים/ספרדיים/עדותהמזרח/תימנים) מנהג נוסף חדש והוא לקרוא את הפרשה מספר פעמים כל פעם בהגייה אחרת (עברית מדוברת, אשכנזית ליטאית, אשכנזית חסידית, הברה תימנית, ובמנגינת הטעמים לפי נוסחי כל עדה ועדה מעדות המזרח השונות) דבר שעד היום טרם נמצא לו מקור בספרות ההלכה, אבל הוא הולך וכובש
עם זאת, ר' [[משולם ראטה]], בעל [[שו"ת]] "קול מבשר", כתב להכריע כעדותו של ר' חיים מוולוז'ין, אשר "מי כמוהו מורה, אשר בכל בית הגר"א נאמן הוא", ועל פי רוב החומשים שבהם כתובה ה-ז' בצירה.
| |||