עוזרר חד-גלעיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של Rubinbot
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
|שם מדעי=Crataegus monogyna
}}
'''עוזרר חד-גלעיני''' ([[שם מדעי]]: ''Crataegus monogyna''), [[שיח (צמח)|שיח]] או [[עץ]] קוצני, ש[[פרי]]ו [[ענבה]] מדומה, ביצית או כדורית-מוארכת.
 
העוזרר החד-גלעיני גדל ב[[אירופה]] ובארצות [[הים- התיכון]]; תפוצתו הכללית היא גם אירנו-טורנית והיא מגיעה עד לצפון-מערב [[הודו]]. עוזרר זה צומח בר גם בישראל, באזורי [[הגליל]] ובצפון [[הגולן]], בחורש של [[אלון מצוי]].
 
העץ [[שלכת|משיר]] את [[עלה|עליו]] ב[[חורף]] ונותר עירום מחודש דצמבר עד חודש מרץ. בחודש מרץ מלבלבים העלים ועולה הפריחה כשהיא צפופה ועשירה. ה[[פרח]] פשוט ו[[סימטריה|סימטרי]] ולו גביע בן חמש אונות וחמישה [[עלי כותרת]] מפורדים. השחלה תחתית ושקועה ובה מגורה אחת, וממנה יוצא עמוד-עלי אחד (לעתים רחוקות שני עליים). הפרי אדום, בעל גרעין אחד, ציפה עסיסית ועלי גביע בראשו. הפרי, המבשיל בסוף ה[[אביב]] או ב[[קיץ]], מופץ באמצעות בעלי חיים ([[עופות|ציפורים]] בעיקר) שאוכלים אותו ומפרישים את [[זרע (בוטניקה)|זרעיו]].
 
השם עוזרד נזכר ב[[משנה]] מספר פעמים: "הפרשין והעוזרדין משיקרחו…" (מעשרות א, 3), "עוקצי האגסין… והעוזרדין… מטמאין ומטמאין" (עוקצין א,6) ועוד. נראה שצמח זה זהה לעץ הנקרא כיום [[עוזרר קוצני]], וייתכן כי הנטייה לקרוא לצמח עוזרר במקום עוזרד, נבעה משמו הערבי של הצמח – זערור. על פי הראובני, שמו המקראי של העוזרד הינו תפוח והוא מוזכר מספר פעמים ב'שיר השירים'. מקור הבלבול הוא כנראה בדמיונו של העוזרד לתפוח (שמקורו בדרום מזרח אסיה והובא לעולם העתיק רק בתקופה ההלניסטית). נראה כי במשך תקופה מסוימת נקרא האחד 'תפוח קטן' והשני 'תפוח גדול' אך עם השנים נפלה המילה תפוח משמו של העוזרד ונשאר רק שמו המשנאי עוזרר שפירושו 'קטן'.