לודוויג ברנה – הבדלי גרסאות

ברנה נולד ברחוב היהודים בפרנקפורט ליעקב ברוך, בנקאי אמיד ושתדלן במסדרונות השלטון. סבו היה פקיד ממשלתי. ברנה ואחיו זכו ל[[חינוך פרטי]] מקיף על ידי יעקב זאקס, ולאחר מכן על ידי רקטור משה מהגימנסיה. לבקשת אביו, נסע בגיל שש עשרה ל[[ברלין]] (1802) כדי ללמוד [[רפואה]] אצל [[מרקוס הרץ]]. הוא התגורר בביתו של הרץ ואשתו ה[[סלון ספרותי|טרקלינאית]] [[הנרייטה הרץ]] בת ה-38, שכלפיה הוא פיתח תשוקה אימפולסיבית. לאחר מות בעלה בשנת 1808, הוא חשף בפניה את רגשותיו והביע את הערצתו בסדרת מכתבים, אך נדחה על ידה. הרץ תיווכה בינו לבין פרופ' [[יוהאן כריסטיאן רייל]] והוא נרשם ללימודים באוניברסיטת [[האלה]], אך הישגיו בלימודים היו דלים, והוא נשלח ל[[גימנסיה]] על מנת לשפר את השכלתו. הוא נרשם אליה רק בשנת 1804, לאחר שהשתתף בשיעורי פילוסופיה אצל הנריק סטיוונס ו[[פרידריך שליירמאכר]].

עם הגיעושובו לפרנקפורט, הוא התקבל (1811) לעבודה כ[[אקטואר]] בשירות המשטרה בעיר, אך בשנת 1814 נאלץ להתפטר בגלל יהדותו, לאחר שההגבלות הדתיות חודשו עם מפלת [[נפוליון]]. הדיכוי ממנו סבלו יהודי גרמניה, שאותו חש כעת על בשרו, כמו גם הרעיונות שבערו בו לחירות מדינית כללית בגרמניה הניעו אותו להילחם בשמרנות הפוליטית ובשנאת היהודים שפשטה בגרמניה. הוא פנה לכתיבה ולעיתונות, דרכה ביטא את רעיונותיו בסגנון מושחז ונוקב, והיה לאחד מראשי הלוחמים ב"לו העריצים" שמשלו ב-36 מדינות [[הקונפדרציה הגרמנית]].

את דרכו העיתונאית החל בעריכת העיתונים הליברליים בפרנקפורט Staatsristretto ו-Zeitschwingen. בשנות 1818-1821 ערך את Die Wage, [[ירחון]] שהתייחד במאמריו הפוליטיים התוססים ובביקורות רבי העוצמה שנכתבו בעוקצנות תיאטרלית. העיתון דוכא בידי המשטרה וה[[צנזור]], ובשנת 1821 נטל ברנה הפוגה מן העיתונות ופרש לחיים שקטים בפריז, המבורג ופרנקפורט. בתקופה זו נרקמו [[אהבה אפלטונית|יחסים אפלטוניים]] בין ברנה לג'ין וואהל (Wohl), שנמשכו עד יום מותו. וואהל סייעה, סעדה וטיפלה בו בביתה במהלך השנים שקדמו למותו.

*'''‫ כתבים‫כתבים נבחרים''', מתרגמים ע"י י"א טריוואש (הוצאת תושיה, ווארשא 1896, 32 עמ')