תאגיד מונדרגון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תקלדה |
מ ←היסטוריה: , |
||
שורה 11:
בחבל הבסקים היתה מסורת ארוכה של התנהלות קואופרטיבית שנגדעה עם [[מלחמת האזרחים בספרד]]. ראשיתו של התאגיד החלה ביוזמתו של הכומר דון-חוזה מריה אריזמנדיארייטה (ב[[ספרדית]]: José María Arizmendiarrieta), שהגיע לעיירה מונדרגון בשנת [[1941]] בגיל 26, לאחר שהוגלה ע"י משטר [[פרנקו]] לצפון הארץ בשל דעותיו הסוציאליסטיות. מצבה של העיירה לאחר המלחמה היה רע, ושררה בה אבטלה רבה. אריזמנדיארייטה קיווה להשפיע על מצבה הכלכלי של העיר
ובשנת [[1943]] הקים בית ספר [[פוליטכני]] בעיר בניהול [[דמוקרטיה|דמוקרטי]]. בית הספר שהיה פתוח לכל, דגל ברעיונות של ערבות הדדית וכלכלה [[שיתוף|שיתופית]] ברוח [[נצרות|נוצרית]]. הכומר אף כתב ספר בשם "Reflections" המסביר את רעיון הקואופרציה. בשנת [[1956]] הקימו חמישה מבוגרי בית הספר את היוזמה הקואפרטיבית הראשונה באיזור שנקראה ULGOR (ראשי התיבות של שמותיהם. לימים התפתחה החברה לחברת Fagor Electrodomésticos). החברה עסקה בייצור תנורי [[פראפין]].
בשנת [[1959]] הקימו החברים, בהצעתו של אריזמנדיארייטה, את "בנק הפועלים העממי" (Caja Laboral Popular). הבנק הציע הלוואות בריבית נמוכה לשם הקמת קואופרטיבים נוספים. בעקבות כך הוקמו גם החברות :Fagor Ederlan, Fagor Electrónica ו-Danobat. רבות מהחברות המשיכו לקום ע"י תלמידי מחזורים נוספים של בית הספר של אריזמנדיארייטה. עוד דרך בה התרחב התאגיד היתה ע"י הזמנת קואופרטיבים קיימים. וכן ע"י מתן סיוע כלכלי לחברות כושלות תוך הפיכתן לקואופרטיבים. עד סוף שנות השישים היו חברות במונדרגון יותר מ-40 חברות וחברות בת.
|