היינריך הראשון, מלך גרמניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חייו: הרחבה |
|||
שורה 8:
היינריך הוכתר לדוכס סקסוניה בשנת [[912]] לאחר מותו של אביו, והמשיך את דרכו בחיזוק הממלכה בסדרת עימותים עם דוכסות פרנקוניה השוכנת מדרום.
בשנת [[918]] לאחר מותו של קונרד הראשון, מלך פרנקוניה המזרחית נבחר היינריך לשלוט גם על ממלכת פרנקוניה בהמלצתו של קונרד עצמו . על פי המסורת עסק באותה העת בתיקון רשתות הצייד לציפורים וכך זכה לכינוי "ה[[צפרות|צפר]]". היינריך התעקש, בצעד לא אופייני ובלתי מקובל בתקופתו, שלא לקבל את ברכת ה[[כנסייה]] וכוהני הדת למינוי, אלא להתמנות בתמיכתו של העם כפי שהיה מקובל להתמנות כמלך בשבטים הגרמאניים בתקופה הרומית. לאחר הכתרתו בשנת 919 קיבל היינריך את תמיכתו של דוכס [[שוואביה]] אשר נשבע לו אמונים. בשנת [[921]] לאחר שהביס בקרב את ארנולף, דוכס בוואריה זכה לאמונים גם מצידו. בשנת [[923]], על רקע מלחמת האזרחים , פלש היינריך הראשון לצרפת באיזור [[לוריין]] וסיפח את האיזור לממלכתו.
בשנת 921 פלשו ה[[מגיארים]] לגרמניה ולאיטליה. הכוחות הגרמנים לא הצליחו לעמוד בלחץ הצבאי, והיינריך נאלץ לשלם כופר לפולשים על מנת להמנע מפשיטות חוזרות ונשנות שלהם לשטחים אשר בשליטתו. בדרך זו הצליח היינריך לשמר תקופת שלום במשך 10 שנים אשר בהן פעל לביצור הערים ושיפור האיכות והכח הצבאי אשר עמדו לרשותו. יחד עם זאת הרחיב את תחום ממלכתו באמצעות כיבוש שטחים נוספים באיזור [[ברנדנבורג]] ונהר ה[[אלבה]] התחתי. בשנת [[929]] צירף תחת שליטתו גם את איזור [[בוהמיה]], ובשנים שלאחר מכן גם שטחים באיזור נהר ה[[אודר]] התחתי, תוך שהוא זוכה לתמיכת הנסיכים המקומיים וגובה מהם מיסים לאוצר הממלכה תמורת הגנה.
| |||