תור הזהב של אתיופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סולטאן;
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{היסטוריה של אתיופיה}}
'''תקופת תור הזהב של אתיופיה''' ידועה(הידוע גם בשם '''התקופה הסולומונית המוקדמת''') היאהוא תקופה בהיסטוריהשנמשכה שלבין אתיופיה ביןהשנים [[1270]] - [[1508]], בה מגיעההגיעה אתיופיה לשיאה התרבותי והצבאי.
 
את תקופה זו ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות:
את התקופה הזו ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות, '''התקופה הראשונה''' שהיא '''תקופת ההתגבשות''' מתרחשת משנת [[1270]] - [[1314]] שנים שכוללת את עלייתו לשלטון של הקיסר [[יקונו אמלק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלק]] ועד למותו של הקיסר [[וואדאם ערד, קיסר אתיופיה|וואדאם ערד]], '''התקופה השנייה''' שהיא '''תקופת הזוהר''' והיא השיא של תור הזהב ומתרחשת בין השנים [[1314]] - [[1468]] מעלייתו של הקיסר [[עמדה ציון הראשון]] ועד למותו של הקיסר [[זרע יעקב]], '''התקופה השלישית''' שהיא '''תקופת השקיעה''' היא האחרונה ומתרחשת בין השנים [[1468]] - [[1508]] או [[1527]] תקופה שבה [[האימפריה האתיופית]] מתחילה לשקוע מבחינה תרבותית בגלל ההשפעה האירופאית שהגע לאזור במיוחד ה[[פורטוגזים]] ובכך מתחילה את התקופה שלאחריה [[תקופת השפל האתיופית]]. לגבי תאריך הסיום של התקופה ישנו וויכוח, חלק מההיסטוריונים מסיימים את תקופת תור הזהב לעלייתו של הקיסר [[לבנה דנגל]] וחלק לתחילת [[מלחמת אתיופיה-אדאל]] ופלישתו של [[אחמד גראן]] ל[[האימפריה האתיופית|אימפריה האתיופית]].
#"תקופת ההתגבשות" שנמשכה בין השנים [[1270]]-[[1314]] כוללת את עלייתו לשלטון של הקיסר [[יקונו אמלק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלק]] ומסתיימת במותו של הקיסר [[וואדאם ערד, קיסר אתיופיה|וואדאם ערד]];
#"תקופת הזוהר" הייתה השיא של תור הזהב והתרחשה בין השנים [[1314]]-[[1468]], מעלייתו של הקיסר [[עמדה ציון הראשון]] ועד למותו של הקיסר [[זרע יעקב]];
#"תקופת השקיעה" התרחשה בין השנים [[1468]]-[[1508]] או [[1527]] ובה [[האימפריה האתיופית]] התחילה לשקוע מבחינה תרבותית בגלל ההשפעה האירופאית שהגיעה לאזור, במיוחד מצד ה[[פורטוגזים]], ולאחריה התחילה [[תקופת השפל האתיופית]].
 
לגבי תאריך הסיום של תור הזהב ישנו וויכוח. חלק מההיסטוריונים מייחסים את סוף התקופה לעלייתו של הקיסר [[לבנה דנגל]], וחלק לתחילת [[מלחמת אתיופיה-אדאל]] ופלישתו של [[אחמד גראן]] ל[[האימפריה האתיופית|אימפריה האתיופית]].
 
== היסטוריה ==
למרות שקיסרי [[שושלת זאגווה|שושלת הזאגווה]] דגלו בהגנת ה[[נצרות]] ובהישגים האומנותיים שלהם על אף כן, הייתה אי שביעות רצון כללית של העם מהמלכים ב[[לאסטה]] ובמיוחד במה שהיוםשהם הם עכשיוהיום [[אריתריאה]] ו[[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]]. ה[[אמהרים]] לעומת זאת, היו קבוצה חזקה וצברו כוח יותר ויותר וישבו באזור שמדרום לאזורים שנשלטו על ידי הזאגווה והתרכזו בעיקר באזור [[אדאפה]]. ב-[[1270]], אציל אמהרי, בשם [[יקונו אמלק, קיסר אתיופיה|יקונו אמלק]], הדיח את שליט הזאגווה האחרון והכריז על עצמו כקיסר. ההנחה שלו הייתה שרוב הכוח כעת היה בדרומה של הארץ ו[[אתיופיה]] כעת מוכרזת כבתור "ממלכה הנוצרית של אתיופיה" ונכנסה לתקופה של קשר מוגדל עם ה[[לבנט]], [[המזרח התיכון]], ו[[אירופה]].
 
השושלת החדשה שיקונו אמלק ייסד יידועהידועה בשם "[[השושלת הסולומונית]]", שושלת שטענה שמוצאה מ[[מלכי אקסום|השושלת האקסומית]] ולכן צאצאי מנליק הוא בנם של [[מלכת שבא]] ו[[שלמה המלך]]. הופעת השושלת נכרכה ב[[אתוס]] הסולומוני-ישראלי-נוצרי כ[[אידיולוגיה]] של מימסד [[הקיסרות האתיופית]] ,שלפיו השליטים הנוצרים של אתיופיה הם "בני ישראל האמיתיים"("דקיקה אסראל") . ההמלכה של יקונו אמלק נראתה כלגיטימית ולכן נקראה "חזרת השושלת הסולומונית", על אף שהאמהרים הם אלו ששלטו,וכל המלכים האתיופיים שבאו לאחר-מכן טענו למוצא סולומוני,וכיאה לצאצאי שלמה דרשו ציות מוחלט מנתיניהם.
 
[[קובץ:YagbeaSionBattlingAdaSultan.JPG|שמאלימין|ממוזער|275px290px|הקיסר יאגבה ציון (משמאל), נלחם ב[[סולטאנות אדאל]]]]
 
תחת שלטונו של יקונו אמלק, המחוזות המרכזים של הממלכה היו [[מחוז טיגראי (היסטורי)|טיגראי]] הצפוני [[מחוז אמהרה (היסטורי)|אמהרה]] המרכזי ו[[שאווה]] הדרומי והיוו את הלב והמרכז הפוליטי גיאוגראפי של הממלכה הנוצרית. המלך החדש החל לגבש שליטה ברמות הצפוניות ולהרוס את המדינות המוסלמיות המקומיות כמו כן את עובדי האלילים שבאזור. הוא נהנה בעיקר מההצלחה הכי גדולה שלו כנגד [[סולטאנות יפאט]], ממלכה הממוקמת דרומית מזרחית לאמהרה שאימה על הדרכים המסחריות בין העיר [[זאילה]] והרמות המרכזיות.
 
[[קובץ:YagbeaSionBattlingAdaSultan.JPG|שמאל|ממוזער|275px|הקיסר יאגבה ציון (משמאל), נלחם ב[[סולטאנות אדאל]]]]
[[קובץ:Saaylac.jpg|שמאל|ממוזער|275px|חופה של [[זאילה]] עיר הנמל האסטרטגית.]]
עקב מותו של יקונו אמלק ב [[1285]], בנו [[יאגבה ציון, קיסר אתיופיה|יאגבה ציון]] ירש אותו והומלך למלך החדש. שלטונו ייצג בעיקר מאבקים קבועים בין ילדיו של יאגבה ציון לבין נכדיו האחרים של יקונו אמלק, בסביבות שנת [[1300]] כל הזכרים צאצאיו של יקונו אמלק להוציא בניו של יאגבה ציון נכלאו בפסגת הר שהגישה אליו הייתה קשה אזור זה נשמר על ידי חיילים הנאמנים למלך. כאשר המלך מת, כל בניו הוכנסו גם למעצר להוציא יורשו. שיטה זו נמשך עד שבית הסוהר המלכותי הושמד בתחילת [[המאה ה-16]].
 
נכדו של יקונו אמלק, עמדה ציון, השיג שליטה על כל המחוזות הנוצריים של הממלכה וגם על ידי התפשטות לאזורים הסמוכים של [[שאווה]], [[גוג'אם]], ו[[דאמוט]] ולתוך המחוזות של ה[[אגאווים]] בתחומה של [[אגם טאנה]]. הוא הקדיש גם הרבה תשומת לב לקמפיינים צבאיים כנגד המדינות המוסלמיות במזרחה ובדרום מזרחה של [[אמהרה]], כמו סולטאנות [[יפאט]], שאיימו על הממלכה הנוצרית, וכנגד [[ההאדיה]] וה[[סידמאים]] בדרום מערב [[שאווה]]. הניצחונות האלה נתנו לו שליטה ברמות המרכזיות ושיפרו את הסחר עם המדינות סביב [[ים סוף]] ו[[האוקיינוס ההודי]]. כיבושים אלו עזרו להתפשטות הנצרות ברמות הדרומיות.
 
[[קובץ:Saaylac.jpg|שמאלימין|ממוזער|275px250px|חופה של [[זאילה]] עיר הנמל האסטרטגית.]]
 
בתחילת [[המאה ה-13]], אחת הבעיות הראשיות של הממלכה הנוצרית, שנשלטה עלח ידי ה[[אמהרים]] הייתה האיום המוסלמי. כל מזרח [[קרן אפריקה]] וממערב ל[[רמת אתיופיה]] היו מוסלמים ולמעשה הקיפו את אתיופיה כמה מהעמים האלוי הקימו סולטאנויות עצמאיות משלהם כמו [[יפאט]] שהייתה ממוקמת בגבעות שוואה הצפון מזרחיות, וריכוז מוסלמי בעיר [[הראר]]. בעמקים דרך ים סוף היה שני עמים מוסלמים משמעותיים ה[[סומלים]] וה[[עפרים]]. יפאט הציג את האיום העקרי לממלכה הנוצרית, אך לבסוף הובסה על ידי [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון]] באמצע [[המאה ה-14]] לאחר סכסוך מתמשך. במשך הסכסוך הזה, יפאט נתמכה על ידי אפוטרופוס מוסלמי, אך בדרך כלל העמים המוסלמים הקימו מדינות קטנות ולא משמעותיות. רבים מהם היו דוברי שפה [[שפות כושיות|כושית]], שלא כמו דוברי [[שפות שמיות|השמית]] של [[הראר]].