ארווה באזן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף שיחת משתמש:חכם חנוכה |
מ שוחזר מעריכות של 109.160.253.47 (שיחה) לעריכה האחרונה של Xqbot |
||
שורה 1:
'''ארווה באזן''' (מ[[צרפתית]]: '''Hervé Bazin''';{{כ}} [[7 באפריל]] [[1911]] - [[17 בפברואר]] [[1996]]), [[סופר]] [[צרפתי]].
==ביוגרפיה==
'''ז'אן-פייר ארווה באזן''' ('''Jean-Pierre Hervé-Bazin''') נולד למשפחה [[קתולים|קתולית]] בורגנית בעיר [[אנז'ה]] שב[[חבל ארץ|חבל]] [[פיי דה לה לואר]] ב[[צרפת]]. הוא בילה את ימי ילדותו בסביבה הכפרית של חבל ארץ זה. הוא מרד באמו השתלטנית, השתמט מבית הספר ה[[קתולי]] וברח מביתו מספר פעמים - מה שבא על ביטויו ב[[רומן]] הראשון שלו "צפע בידי". בהיותו בן עשרים שנה הגיע ל[[פריז]] והחל ללמוד [[ספרות]] ב[[סורבון]].
ארווה באזן החל את דרכו הספרותית כ[[משורר]]. הוא כתב [[שירה]] במשך חמש עשרה שנה אך ללא הצלחה מרובה. ב-[[1946]] ערך [[כתב עת]] לשירה, וב- [[1948]] פרסם לקט שירים בשם "בעקבותיה של איריס". על פי עצתו של [[פול ואלרי]] חדל מלכתוב שירה ופנה לכתיבת [[פרוזה]].
הרומן הראשון שלו "צפע בידי" (1948) זכה להצלחה מרובה. הוא המשיך לכתוב במשך כל ימי חייו ופרסם למעלה מעשרים רומנים. הרומן האחרון שלו "היום התשיעי" הופיע ב- [[1994]].
ב- [[1950]] השתתף יחד עם מחברים אחרים ובהם [[ז'אק אודיברטי]], [[מוריס דרואון]] ו[[אנדרה מורואה]] בכתב העת לספרות "לה נף". ב-[[1960]] נבחר לאקדמיית גונקור וב- [[1973]] שימש כנשיא [[אקדמיה]] זו. הוא השתייך לתנועת השלום שהייתה קשורה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. בין היתר, הביע את הזדהותו עם [[יוליוס ואתל רוזנברג]] שהוצאו להורג ב[[ארצות הברית]] באשמת ריגול למען [[ברית המועצות]]. ב- [[1980]] קיבל את [[פרס לנין]] לספרות.
ארווה באזן מת באנז'ה ב-1996. ב-[[2004]], בגלל תסבוכת משפטית, קיבלו ששת ילדיו מנישואיו הראשונים לידיהם את כתב ידו ואת מכתביו; אך אוניברסיטת אנז'ה והספרייה הציבורית של עיר זו הצליחו לבסוף לקבל לידיהן 22 כתבי יד ו-9,000 מכתבים, אשר הועמדו לרשותם של אנשי מחקר כפי שכתב בצוואתו.
==יצירתו==
ארווה באזן נודע בעיקר בשל הרומנים שלו הנושאים אופי אוטוביוגרפי למחצה והעוסקים בבעיותיהן של משפחות מסוכסכות. רומנים אלה נכתבו בהשראת התנסותו הקשה בימי ילדותו ונעוריו. ברומן "צפע בידי" הוא מתאר את יחסה העוין של אמו כלפיו וכלפי ילדיה האחרים. רומן זה, שזכה להצלחה מרובה בצרפת של אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], יחד עם הרומן "מותו של הסוס הקטן" (1950) ועם הרומן "קריאת התנשמת" ([[1972]]) מהווים [[טרילוגיה]] שבה מופיעות אותן דמויות. מדובר באם אכזרית המחפשת דרכים כדי להעניש את ילדיה ומתעללת בהם.
גם ברומנים אחרים באזן עוסק בבעיות משפחיות. למרות שהסתכסך עם הוריו, הוא נשאר נאמן לחבל מולדתו המהווה את הרקע לרבים מן הרומנים שלו. הוא כתב גם סיפורים קצרים ומסות ובהן "אני מאמין" ([[1977]]).
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ארווה באזן}}
{{מיון רגיל:באזן, ארווה}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[en:Hervé Bazin]]
[[bg:Ерве Базен]]
[[cs:Hervé Bazin]]
[[de:Hervé Bazin]]
[[fa:هروه بازن]]
[[fr:Hervé Bazin]]
[[gl:Hervé Bazin]]
[[ka:ერვე ბაზენი]]
[[nl:Hervé Bazin]]
[[oc:Hervé Bazin]]
[[ro:Hervé Bazin]]
[[ru:Эрве Базен]]
[[sv:Hervé Bazin]]
| |||