מוזיקה מנוונת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
השפעת פרסום הרשימה הייתה קריטית על פועלם המוזיקלי של המלחינים שנכללו בה. חלקם נאלצו לעזוב את ארצות הכיבוש (שנברג, וייל, הינדמית, גולדשמידט ועוד). אחרים נאלצו להפסיק להלחין (וברן, [[קרל אמדאוס הרטמן]], [[בוריס בלכר]]), וחלקם אף נשלחו ל[[מחנות ריכוז]] ([[ויקטור אולמן]], [[ארווין שולהוף]]).
 
כמו ב[[אמנות מנוונת]], גם במוזיקה הציגו הנאצים תערוכה של "המוזיקה המנוונת". בתערוכה הראשונה, שהוצגה ב-1938 ב[[דיסלדורף]], נשא דברים [[אדולף זיגלר]], הממונה על [[התיאטרון הלאומי הגרמני]] ב[[וימאר]], באומרו כי המוזיקה הזו נאסרה בגלל השפעה יהודית ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. התערוכה חולקה לשבעה נושאים: 1) השפעת היהדות, 2) שנברג, 3) קורט וייל ואנרסט קרנק, 4) בולשביקים קטנים, 5) לאו[[ליאו קסטנברג]], הממונה על החינוך המוזיקלי לפני 1933, 6) האופרות והאורטוריות של הינדמית, 7) [[איגור סטרווינסקי]].
 
==אחרי המלחמה==