אב מנזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orrling (שיחה | תרומות)
שורה 2:
 
==בנצרות==
אב המנזר יהיה לרוב [[נזיר (נצרות)|נזיר]] בעצמו, אולם יש מקרים בהםשבהם המינוי הוא של בעל סמכות אחרת, לעתים ניתן התואר לאיש דת שאינו מנהל מנזר באופן מעשי ולעתים ניתן התואר למי שעמד בראש קבוצת נזירים נטולי מנזר. אישה העומדת בראש מנזר נקראת "אם מנזר".
 
===אטימולוגיה===
המונח ה[[לטינית|לטיני]] לאב מנזר הוא "abbas" מילולית "עבאס" בלשונות אירופאיות "אבאט", מקור המילה במילה העברית "אבא".
 
לכל מנזר יש אב מנזר האחראי על המנזר והנזיריםועל הנזירים החיים בו, במנזרי נשים יהיה תפקיד זה מסור בידי אם המנזר.
 
אבות המנזר הראשונים היוחיו במנזרים של [[מדבר יהודה]], [[מצרים]] ו[[סוריה]]. חלקם היו דור ראשון לתלמידי [[ישו]], לכן שלטו בעבריתב[[עברית]] ומכאן השימוש במונח העברי לתיאור התפקיד. עם התפשטות הנזורה נדד גם שמו של התפקיד לאימפריהל{{ה|אימפריה הרומית}}, השתנה ל-abbot וכך נתקבע.
 
בקהילות המזרחיותה[[נצרות אורתודוקסית|מזרחיות]] נקרא אב המנזר "הגומן" (hegumenosHegumenos) או ארכימנדריט (ἀρχιμανδρίτης). למילה ארכימנדריט יש גם משמעות כנושא משרה כנסייתית האחראי על מספר מנזרים שבכל אחד מהם יש הגומן משל עצמו.
 
===מעמדו וסמכותו===
עד פרסום [[תקנון בנדיקטוס]] היו מקרים בהםשבהם אב מנזר שלט על מנזר בודד והיו מקרים בהם שלט על מספר מנזרים. תקנון בנדיקטוס, שעד לרפורמהל[[רפורמות קלוני|רפורמה של [[קלוני]] היה התקנון הקובע למנזרי [[אירופה]], קבע כי לכל מנזר יהיה אב מנזר וכל אב מנזר יכהן במנזר אחד בלבד.
 
[[נזיר (נצרות)#תקנוני המנזרים|תקנוני המנזרים]] השונים קבעו את מעמדו וסמכויותיו של אב המנזר והגבילו מעורבות מצדם של [[בישוף|בישופים]]. ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס הראשון]], שהיה נזיר טרם מינויו לאפיפיורכאפיפיור, צמצמםצמצם את יכולת ההתערבות של בישופים בעבודתם של אבות המנזר ומנע מבישופים להדיח אב מנזר ללא סיבה מוצדקת.
 
התקנונים השונים קבעו אף את אופן בחירתו של אב מנזר חדש, לרוב אחרי פטירתו של אב המנזר הקודם. שתי הגישות הרווחות היו:
שורה 22:
* כלל הנזירים, או קבוצת נזירים בכירים, בוחרים את מי שהם רואים כמתאים ביותר, הצידוק לגישה זו אומר שכך נמנעת חנופה כלפי אב המנזר.
 
במהלך [[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-9]], להיות אב מנזר הייתה דרך של משפחות ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] הפרנקיתה[[פרנקים|פרנקית]] לזכות במעמד ותהילהובתהילה. משרות ה[[בישוף|בישופות]] היו מסורות בידי האצולה הגאלוה[[גאלים|גאלו]]-רומית ולבני משפחות אריסטוקרטיה פרנקית היה קשה מאד להיכנס למעמד הבישופים, שהיו בעלי סמכות דתית ובעלי יוקרה.
 
משפחות שתרמו חלקת אדמה להקמת מנזר, יכלו למנות את אחד מבניהםמבניהן כאב המנזר, תפקיד בעל יוקרה. אם אב המנזר עלה למעמד בישוף, או אם הפך לאחר מותו ל[[קדוש (נצרות)|קדוש]], הייתה המשפחה זוכה ביוקרה הנלווית למעמד זה.
 
היו משפחות שהקימו על אדמתן מנזר לגברים ומנזר לנשים. לפי ד"ר נירה פנסטר מאוניברסיטתמ[[אוניברסיטת חיפה]], דווח ב{{ה|מאה ה-7}}, לראשונה, על נשים ממשפחות האריסטוקרטיה הפרנקית, המשמשות אבאם מנזר הן למנזרעבור מנזר הנשים והן למנזרעבור מנזר הגברים. (עד אז היו גברים מהווים אבות מנזר לגברים ונשים אמהות מנזר לנשים. היו אף מקרים בהםשבהם גברים היו אבות מנזר לנשים אבלאולם לא להיפך).
 
==בבודהיזם==