קורבן אשם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
הקרבת האשם כוללת כמה שלבים<ref>מפורטים בתורה, ויקרא ז,א-ז, ובמשנה מסכת זבחים פרק ה משנה ה.</ref>, שבאופן כללי אינם מיוחדים לו<ref>הסמיכה קיימת ברוב [[קרבן יחיד|קרבנות היחיד]]. השחיטה וקבלת הדם והולכתו קיימים בכל קרבן, והמיקום בצפון העזרה קיים בכל קדשי קדשים: עולה חטאת ואשם. זריקת הדם באופן זה קיימת גם בעולה ושלמים. הקטרת האימורים קיימת ברוב הקרבנות, פרט לעולה שכולה מוקטרת. אכילת הבשר באופן זה קיימת גם בחטאת.</ref>:
1. '''[[סמיכה (קרבן)|סמיכה]]''' - הנחת ידי בעל הקרבן על ראש הבהמה, תוך כדי אמירת [[וידוי (יהדות)|וידוי]] על חטאו<ref>תלמוד בבלי מסכת יומא דף לו עמוד א. ב[[תורה]] נאמרה מצוות הסמיכה ב[[קורבן עולה]] (ויקרא א,ד), [[קורבן שלמים]] (שם ג,ב) ו[[קורבן חטאת]] (שם ד,ד). בקרבן אשם, לעומת זאת, לא הוזכרה הסמיכה. בתלמוד הבבלי (מסכת זבחים דף יא עמוד א) למדו על סמיכת האשם מן ההשוואה ("היקש") לחטאת, בפסוק: "כחטאת כאשם תורה אחת להם" (ויקרא ז,ז). לגבי אשם מצורע קיימת מחלוקת האם הוא טעון סמיכה מן התורה (זבחים דף לג עמוד א). מחלוקת נוספת, הקשורה לקודמת, היא האם סמיכה זו נעשית ב[[שער ניקנור]] שבפתח העזרה, ולאחר מכן הקרבן מוכנס פנימה לעזרה לשחיטתו, או שהמצורע רשאי להכניס את ידיו לעזרה, עוד בטרם נשלמה טהרתו, כדי לקיים את הסמיכה בעזרה (ראו בגמרא שם).</ref>.
2. '''שחיטה''', הנעשית בצפון ה[[עזרה]], כדין "קדשי קדשים".
| |||