צמח דוד – הבדלי גרסאות

רבי דוד גנז חי ופעל רוב ימיו ב[[פראג]] ב{{ה|מאה ה-16}} והיה תלמידם של ה[[רמ"א]] וה[[מהר"ל מפראג]], ובהשפעתם הרבה לעסוק בתחומי מדע מגוונים, מלבד השכלתו התורנית הרחבה.{{הערה|אלו דברי המהר"ל: "נראה כי יש ללמוד חכמת האומות, כי למה לא ילמד החכמה שהיא מן ה' יתברך, שהרי חכמת האומות גם כן מה' יתברך, שהרי נתן להם מחכמתו יתברך... כי כל דבר שהוא לעמוד על מהות העולם יש לאדם ללמוד, ומחויב הוא בזה, כי הכל מעשה ה' הוא ויש לעמוד עליהם ולהכיר על ידי זה את בוראו ([[נתיבות עולם]], נתיב התורה, פרק י"ד). את דברי הרמ"א בעניין קריאת ספרי היסטוריה מזכיר רבי דוד גנז בפתח החלק השני של ספרו. (ראו: {{שולחן ערוך|אורח חיים|שז|א}}).}} חיבר ספרים רבים בהיסטוריה, מתמטיקה וגיאוגרפיהוגאוגרפיה, אך רובם לא הגיעו לידינו. שני ספריו המפורסמים הם ספרו ההיסטורי "צמח דוד" שפורסם עוד בחייו, ומחקרו ה[[אסטרונומיה|אסטרונומי]] "נחמד ונעים" שפורסם כ-130 שנה לאחר מותו.

חלק זה נפתח בשנת א'רל"ה, בסיפור הצפת "שליש העולם" על ידי האוקינוסהאוקיינוס, בתקופתו של [[קינן]] בן [[אנוש]]. סיומו של החלק השני בשנת 1592 בתיאור המלחמה בין האימפריה המוסלמית התורכיתהטורקית לבין צבאות נוצריים. משפט הסיום של גנז הוא "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום ביניהם ועל ישראל אמן". בחלק זה עושה המחבר שימוש גם בספירה הנוצרית, החל משנת 1 לספירה.

הספר "צמח דוד" הודפס בפראג בשנת שנ"ב (1592), עוד בחייו של גנז וזכה להצלחה רבה. הוא הופיע במהדורות רבות ואף תורגם ל[[לטינית]] ול[[אידישיידיש]]. במהדורות מאוחרות הוסיפו המדפיסים לחיבורו המקורי את "סיפורי הדורות וקורות העתים" אשר עברו מימי המחבר ועד זמן ההדפסה.