הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע תגר"

הוסרו 60 בתים ,  לפני 10 שנים
עריכה
(עריכה)
|שם המלחמה=[[מבצע תגר]]
|חלק מ=[[מלחמת יום הכיפורים]]
|תמונה=[[תמונה:IsraeliSkyhawk.JPG|280px250px|מרכז]]
|כותרת תמונה=מטוס סקייהוק ישראלי
|שם העימות= מבצע תגר 4
|מפה=
}}
'''מבצע תגר''' הינוהוא שמו של מבצע שתוכנן על ידי [[חיל האוויר]] ב-[[1970]] ונועד להשמיד את [[טיל קרקע אוויר|סוללות הטילים]] המצריות שבגזרת [[תעלת סואץ]]. לאחר פרוץ המלחמה תכנן הפיקוד הישראלי לבצעו, אך כשנודע כי מצב הכוחות הישראלים ב[[רמת הגולן]] קשה ביותר, הוסט הכוח האווירי שיועד למבצע צפונה ורק חלקו הראשון (והפחות משמעותי) של המבצע יצא אל הפועל בבוקר [[7 באוקטובר]] [[1973]], יומה השני של [[מלחמת יום הכיפורים]].
 
==תוכנית המבצע==
מבצע "תגר" תוכנן לראשונה באוגוסט 1970{{כ}}.<ref>אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם: הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, [[הוצאת זמורה-ביתן]], 2001, עמ' 96</ref> תוכנית המבצע כללה ארבעה גלי התקפה:
*גל התקיפה הראשון תוכנן לפגוע בבסיסי [[חיל האוויר המצרי]] ולשתקם כך שלא יוכלו להפריע לגלי התקיפה הבאים.
*גל התקיפה השני נועד לנטרל את תותחי הנ"מ המצרים ששובצו במערכי הסוללות והגנו עליהם מפני תקיפה מגובה נמוך.
*גל התקיפה השלישי נועד לפגוע ב[[מכ"ם]] של הסוללות בעזרת הטלת חימוש [[AGM-45 שרייק|רוכב מכ"ם]] ממרחק. התכנון כלל שימוש, במטוסי [[F-4 פנטום]] ובמטוסי [[A-4 סקייהוק]] ו[[סופר מיסטר]] המצוידים באמצעי [[לוחמה אלקטרונית]] לדיכוי הסוללות.
*גל התקיפה הרביעי נועד להתבצע על ידי מטוסי הסקייהוק ולהשמיד פיזית את הטילים.<ref>אהוד יונאי, "עליונות אווירית: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי", הוצאת כתר, 1995, [http://books.google.com/books?id=i7r8muXBA3cC&pg=PA252&dq=%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9D+%D7%91%D7%9F-%D7%A0%D7%95%D7%9F&hl=iw&ei=99odTeP1KJ6W4gatmrCGAg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CC0Q6AEwAQ#v=onepage&q&f=false עמ' 252]</ref>
 
תוכנית המבצע, שעל מתכנניו נמנה גם [[אביהו בן נון]], הייתה מורכבת מאוד וחייבה שימוש מתוזמן באמצעי ה[[לוחמה אלקטרונית|לוחמההלוחמה האלקטרונית]] השונים בד בבד עם שיגור החימוש. אחד ממתנגדי התוכנית היה מפקד [[טייסת 107|טייסת הפנטומים 107]], [[יפתח ספקטור]], שטען שהתוכנית המורכבת והמתוזמנת ברמת "שעון שוויצרי" הינה "פשע" ומתירה חופש פעולה מועט מדי לטייסים הישראלים שהיו מורגלים באלתור ודורשת מהם להיות בורג במכונה מסורבלת הפגיעה לכל שינוי מהתרחיש המתוכנן. הוא אף סבר שהתוכנית היא קיצונית מדי ונותנת לחיל האוויר הישראלי סיכויי הצלחה של "הכל או לא כלום"<ref>יונאי עמ' 252-253</ref>
 
גם מפקד חיל האוויר, [[בני פלד]], לא היה שלם עם התוכנית, שהייתה לדעתו מורכבת מדי ונסמכה על הנחה מוטעית, לטעמו, כי חיל האוויר הישראלי מסוגל להתמודד לבדו, ללא סיוע קרקעי, עם איום סוללות הטילים המצריות. במועד מאוחר יותר הוא טען: "כשקיבלתי את התפקיד (''מפקד חיל האוויר''), כל אחד ידע שהתכוונתי לחסל את כל התכניות דמויות-ה'מוקד' האלה".<ref>יונאי, עמ' 253</ref> בהציגו את תוכניות "תגר" לפני שר הביטחון והרמטכ"ל, מיד עם מינויו כמפקד החיל, במאי 1973, הדגיש פלד כי הצלחת המבצע מותנית בהתראה של 48 שעות לביצוע התקיפה ובכך שיוזמת התקיפה תהיהתהייה של חיל האוויר הישראלי ולא כתגובה למתקפה ערבית. לטענת פלד, הרגיעו אז שר הביטחון, [[משה דיין]] ואמר כי בכל מצב בו ידעו על כוונה ערבית לתקיפה, יאפשרו לחיל האוויר הישראלי להקדים ולתקוף.<ref>יונאי, עמ' 255</ref>
 
==ההכנות למבצע ערב מלחמת יום הכיפורים==
 
==יישומו החלקי של המבצע==
מפרוץ הקרבות, בשעה 14:00 ב-6 באוקטובר, ובמשך כל אותו יום, עסקו מטוסי חיל האוויר הישראלי בסיוע לכוחות הקרקע של צה"ל ובקרבות אוויר עם מטוסים מצריים וסוריים שתקפו מטרות ישראליות. על פי הידיעות שהצטברו בפיקוד צה"ל בערב היום הראשון למלחמה התקבלה התמונה כי ברמת הגולן המצב יציב וכי המצב החמור ביותר הוא בצפון הגזרה המצרית, גזרת [[הארמיה השנייה]]. כנשאלכשנשאל מפקד חיל האוויר הישראלי אם ביכולתו לבצע באותו יום גם את "תגר" וגם את "דוגמן 5" השיב בשלילה. על רקע הערכת המצב שהייתה קיימת הוחלט לבצע בבוקר 7 באוקטובר את "תגר" בחזית המצרית ו[[שעת ה"ש"]] נקבעה ל-06:45.<ref>עבודי, פתיחת מלחמת יום הכיפורים</ref>
במשך הלילה נעשו בחיל האוויר ההכנות הקדחתניות הדרושות: בוצעו תדריכים לטייסים, המטוסים חומשו בחימוש מתאים לתקיפת שדות תעופה וציוד ל"א נלווה נערך ב[[חצי האי סיני]].
במהלך הלילה שוב חומשו המטוסים לתקיפת שדות התעופה במצרים. וכן חולקו משימות לגלי ההתקפה הבאים.
אך בשעות הלילה החלו לזרום ידיעות על חדירת שריון סורי בכמויות גדולות ל[[רמת הגולן]] וכי [[חטיבה 188|חטיבת השריון הישראלית 188]] כמעט והושמדה.
בשעה 05:00 בהערכת מצב חפוזה נשאל מפקד חיל האוויר האלוף [[בני פלד]] אם יוכל להוציא אל הפועל את מבצע דוגמן ואת מבצע תגר באותו היום. משהשיב בשלילה, הוחלט לבטל את מבצע תגר ולהוציא ביום ה- 7 לאוקטובר את מבצע דוגמן בלבד.
 
מאחר ובשלב זה המטוסים כבר חומשו והטייסים היו מתודרכים וערוכים ליציאה לתקיפה, החליט פלד להוציאם בכל זאת לשלב התקיפה הראשון בלבד והגדיר זאת כ"תוספת אש לקו". שאר שלבי תגר בוטלו. בתקיפה השתתפו כ-80 מטוסים ישראלים,<ref>בר-יוסף עמ' 376</ref> כולל מטוסי סקייהוק מ[[טייסת העמק]], בהובלת יצחק דוד, וטייסות נוספות. בשלב ההתקפה הראשון, הצליחהצליחו [[חיל האוויר]]המטוסים לפגוע בכ-7 בסיסים של חיל האוויר המצרי ולהוציא ארבעה מהם מכלל פעולה.<ref>בר-יוסף, שם</ref> כן הופלו 6 מטוסים של חיל האוויר המצרי.<ref>בר-יוסף, שם</ref> בתקיפה הופלו באש נ"מ שני מטוסי סקייהוק ישראלים וטייסיהם, {{נזכור|שמעון אש|96554}} וליביו{{נזכור|ליבי דולר,|93754}} נהרגו.
 
בשעה 06:58 הוציא מפקד חיל האוויר פקודה להפעלת [[מבצע דוגמן 5]] באותו היוםיום בשעה 11:30 שמטרתו השמדת סוללות הטילים הסוריות על מנת לאפשר לחיל האוויר לפעול בחופשיות בגזרה זו ולסייע לכוחות הקרקעיים, שניהלו קרב נואש לבלימת שטף השריון שהוזרם ל[[רמת הגולן]]. מבצע דוגמן 5 נכשל ולחיל האוויר הישראלי אבדו בו שישה מטוסי פנטום מבלי שפגע כמעט בכוחות הנ"מ הסוריותהסורים. חלק מהסיבות לכישלון המבצע היו אי הפעלת כוחות הל"א התומכים שנערכו בסיני לקראת הפעלת מבצע תגר ולא הספיקו לעבור לחזית הצפון.
 
==תוצאות==
 
==ביקורת==
לאחר המלחמה נטענו טענות קשות נגד [[בני פלד]] בנוגע להחלטתו על ביטול מבצע תגר והעברת מרכז הכוח האווירי של חיל האוויר לצפון.<ref>30 שעות באוקטובר, שמואל גורדון</ref> בין השאר נטען כי בניגוד לטענת פלד, היה אפשר לתמוך בכוחות הסדיר בצפון באמצעות מערך הסקייהוקים וה[[נשר (מטוס)|נשרים]] ולהמשיך עם מבצע תגר.<ref>לטענת יונאי, זו הייתה גם עמדת בני פלד בדיונים מול אלעזר ודיין (עמדה שנדחתה על ידי דיין), יונאי, עמ' 255</ref> טענה נוספת שהשמיעה מחלקת המבצעים בחיל האוויר בראשותו של [[גיורא פורמן]] כנגד הביטול הייתה כי תא השטח בגולן קטן מדי להפעלה יעילה של הכוח שהוסט מ"תגר" צפונה וכי במקביל לחוסר יעילות זה תופקר החזית הדרומית לשליטה אווירית מצרית.<ref>יונאי, שם</ref> טענות אלו הושמעו בזמן אמת על ידי פורמן אך נדחו כיוון שהוראתו של דיין הייתה חד משמעית. לאחר ששמע על ההצלחה של גל ההתקפה הראשוני, ניסה בני פלד לעצור את ביטול המבצע, אך דברי דיין היו: "הסיני הוא חולות, כאן יש בתים" ונראה כי חששו מאיבוד "הבית השלישי" הביאו למתן פקודה חותכת ובלתי מתפשרת על נטישת "תגר".<ref>יונאי, שם</ref>
 
יוסי עבודי טוען כי כיוון שתוכנית "תגר" לא הוצאה אל הפועל, לא ניתן כלל לדעת עד כמה היה תכנונה מוצלח וכי אין בטחון כי גם לו הייתה מופעלת הייתה התוצאה חיובית מבחינת צה"ל. כמו כן, לטענתולדבריו, בהינתן ערפל הקרב ששרר בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים והידיעות שהגיעו לפיקוד הישראלי העליון לגבי מצב כוחות צה"ל ברמת הגולן, ההחלטה על ביטול "תגר" והסטת העתודה האסטרטגית היחידה שהייתה קיימת באותה עת אל הצפון הייתה הכרחית.<ref>עבודי, פתיחת מלחמת יום הכיפורים</ref>
 
==ראו גם==
* [[חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים]]
* [[מבצע דוגמן 5]]
* [[בני פלד]]
 
==לקריאה נוספת==
6,941

עריכות