ויקיפדיה

כיבוש בגדאד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הגהה
מ ויקיזציה, הגהה
שורה 1:
{{קרבמלחמה|
|שם הקרבהמלחמה=כיבוש בגדד▼
|תמונה=[[תמונה:Maude_in_Baghdad.jpg|300px]]▼
|חלק מ=[[המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה|המערכה במסופוטמיה]]
▲|שם הקרב=כיבוש בגדד
|שם העימות=[[מלחמת העולם הראשונה]]
▲|תמונה=[[תמונה:Maude_in_Baghdad.jpg|300px]]
|התאריך=[[8 במרץ]]-[[11 במרץ]] [[1917]]▼
|כותרת התמונה=כניסתו של לוטננט גנרל מוד לבגדד
▲|התאריך=[[8 במרץ|8]]-–[[11 במרץ]] [[1917]]
|קרב לפני=
|קרב אחרי=
|המקום=[[נהר דיאלהדיאלא]], בסמוך לבגדד, [[מסופוטמיה]] בשטחה של [[עירק]] המודרנית
|התוצאה=ניצחון בריטי
|צד ראשון={{דגל|הודו הבריטית}} [[הודו הבריטית]]<br />
|צד שני={{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[האימפריה העות'מאנית]]<br />
|מפקד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת}} לוטננט גנרל [[פרדריק סטנלי מוד]]<br />
|מפקד שני={{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[חלילח'ליל פשהפאשה]]<br />
|כוח ראשון= הגיס ההודי הראשון<br />
הגיס ההודי השלישי (50,000 איש)<br />
|כוח שני= הארמיה השישית (25,000 איש)
|צד ראשון-אבדות= מעטים, מספר מדוייקמדויק לא ידוע<br />
|צד שני-אבדות=כ-9,000 שבויים<br />
}}
'''כיבוש בגדד''', או '''נפילת בגדד''' (ב[[אנגלית]]: '''Fall of Baghdad)'''; אוב[[ערבית]]: בפירוש'''سقوط מילולי מאנגלית "נפילת בגדד",بغداد''') הוא שמו של הקרבה[[קרב]] שבמהלכו כבש [[הצבא הבריטי-הודי]] כבש את [[בגדד]] מידי [[האימפריה העות'מאנית]]. הקרב, שהסתייםשהתחולל בבין [[8 במרץ|8]] ל-[[11 במרץ]], [[1917]], היה התוצאה של מערכה כוללת שנמשכה כשנתיים.▼
 
▲'''כיבוש בגדד''' ([[אנגלית]]:Fall of Baghdad) או בפירוש מילולי מאנגלית "נפילת בגדד", הוא שמו של הקרב שבמהלכו [[הצבא הבריטי-הודי]] כבש את בגדד מידי [[האימפריה העות'מאנית]]. הקרב שהסתיים ב-[[11 במרץ]], [[1917]] היה התוצאה של מערכה כוללת שנמשכה כשנתיים.
==שלב ההכנה==
לאחר כניעתו של חיל המצב הבריטי בעיר [[קוט (עיראק)|קוטכות]] ב-[[16 באפריל]], [[1916]] בקרבב[[קרב קוטכות הראשון]], עבר הכוח הבריטי שפעל באזור [[מסופוטמיה]] בדיקה ושיפוץ כלליים, בין השאר כדי להחזיר את המוניטין וכוחואת כוח ההרתעה שלו. ביצוע התהליךתהליך הזהזה הוטל על [[לוטננט גנרל]] [[פרדריק סטנלי מוד]].
 
אחרילאחר תום הקרבות באפריל הקדיש גנרל מוד הקדיש כמעט את כל שאר שנת 1916 לבניהלבנייה מחודשת של הצבא. רוב החיילים שלו גוייסוגויסו ב[[הודו]] ונשלחו דרך הים לעיר [[בצרה]]. בזמן שבו אומנו החיילים, עסקו מהנדסי הצבא עסקו בהקמת מערכת של פסי רכבת שהחלה בבצרה וחיברה את החוף עם הקודתנקודות בעומק היבשה. הגנרל אף רכש כחכוח קטן של סירות נהר חמושות וספינות אספקה.
 
הבריטים החלו את המערכה החדשה ב-[[16 בדצמבר]], 1916. הכוח הבריטי מנה כ-50,000 חיילים מאומנים ומצויידיםומצוידים היטב מהגיס ההודי השלישי, שנודע גם בכינוי "גיס הטיגריסיםהחידקל". הכוחות העות'מאניים היו מצומצמים יותר, קרוב ל-25,000 איש על פי ההערכות, בפיקודו של ה[[מושל]] [[חלילח'ליל פשהפאשה]].▼
 
▲הבריטים החלו את המערכה החדשה ב[[16 בדצמבר]], 1916. הכוח הבריטי מנה כ-50,000 חיילים מאומנים ומצויידים היטב מהגיס ההודי השלישי שנודע גם בכינוי "גיס הטיגריסים". הכוחות העות'מאניים היו מצומצמים יותר, קרוב ל-25,000 איש על פי ההערכות, בפיקודו של ה[[מושל]] [[חליל פשה]].
==הצעידה לבגדד==
בתום ההכנות, המערכההתקדמו הבריטיתהבריטים עברהבמערכה מהרזו במהירות וללא עצירות. גנרל מוד הצעיד את כוחותיו בזהירות, משניעל שתי צידיוגדותיו של נהר ה[[חידקל]]. שם הוא זכה בכינוי "ג'ו השיטתי". הכוחות העות'מאניים התבצרו באותה עת במקום שנקרא עיקול חדאיריח'דיירי. ב-[[19 בינואר]], 1917, אחרי שבועיים של מצור הבריטים, הצליחו הבריטים לשבור את הביצורים ולכבוש את המקום. הקרב המשמעותי הבא היה בסביבותעל נהר ההאיע'ראף, בולאורכו הציבו הכוחות העות'מאניים קו הגנתי חזק. קרב זה נמשך שבועיים עד ל-[[4 בפברואר]] גם הוא, והתוצאה הייתהובו שוב ניצחוןניצחו בריטיהבריטים. קרב משמעותי נוסף נערך בעיקול דהארהדהרה והוא הסתייםוהסתיים ב-[[16 בפברואר]]. לאחריו, ב-[[24 בפברואר]] כבשו הבריטים מחדש את העיר קוטכות בקרב קוטכות השני, שאתכמעט השיטהשנה אחרי שאיבדו את השליטה בה. איבדוהמפקד כמעטהעות'מאני שנההמקומי, קודם[[מוסה קזם קראבקיר]], לא נתן לחייליו להילכד בעיר כות בניגוד למפקד הבריטי, גנרל טאוסנד, שעשה כן בקרב לכןהראשון. לאחר הקרבות בחודשים ינואר ובפברואר חזרו כוחותיו של מוד לצעוד לעבר בגדד ב-[[5 במרץ]] והגיעו למבואות העיר, על גדות [[נהר דיאלא]], תוך שלושה ימים.
 
חלילח'ליל פשהפאשה בחר להגן על בגדד בכך שניהל את המערכה במרחק של 35 קילומטר מהעיר, בגבולות שבין החידקל לדיאלהלדיאלא. ההתקפה הראשונה ב-[[9 במרץ]] נהדפה בהצלחה על ידי הכוחות העות'מאניים. לאחר מכן הפנה הגנרל מוד את כוחותיו צפונה, במחשבה שיוכל לאגף את הכוח העות'מאני ולתקוף ישירות בבגדד. חלילח'ליל פשהפאשה הגיבבתגובה בכך שהוציאהוציא את כל הכוחות חזרה צפונה מלבד [[רג'ימנטרגימנט]] אחד שהשאיר ליד נהר הדיאלההדיאלא. מטרתו הייתה לאגף את הכוחות הבריטיים מצידומצדו השני של הנהר במין "מהלך מראה". הבריטים קודם כל הביסו את הרג'ימנטהרגימנט הבודד במתקפהבמתקפת פתע ב-[[10 במרץ]]., התבוסהתבוסה הפתיעהשהפתיעה ועירערהוערערה את בטחונוביטחונו של חלילח'ליל פשהפאשה, שהורה לכוחותיו לסגת צפונה חזרה לעבר העיר.▼
המפקד העות'מאני המקומי, [[מוסה קזם קראבקיר]], לא נתן לחייליו להילכד בעיר קוט בניגוד למפקד הבריטי, גנרל טאוסנד, שעשה כן בקרב הראשון.
 
עוד באותו יום הורו השלטונות העות'מאניים על פינוי העיר, אבל גם זה לא הספיק., המצבוהמצב יצא משליטתו של חלילח'ליל פשהפאשה. הבריטים רדפו אחרי הכוחות העות'מאניים הנסוגים וכבשו את בגדד ללא קרב ביום המחרת. התושבים קיבלו את החיילים הבריטייםהבריטים בברכה ובהתלהבות. שבוע מאוחר יותר ניסח מוד את "הכרזת בגדד", שכללה בין היתר את המשפט הבא: "אנו באים לעריכם לא ככובשים אלא כמשחררים". הבריטים ניצלו את הבלבול שנוצר בקרב הכוחות העות'מאניים ולקחו כ-9,000 חיילי אויב בשבי.▼
לאחר הקרבות בחודשים ינואר ובפברואר חזרו כוחותיו של מוד לצעוד לעבר בגדד ב-[[5 במרץ]] והגיעו למבואות העיר, לנהר דיאלה תוך שלושה ימים.
 
בסופו של הקרב הבריטים חששו הבריטים יותר מכל מהאפשרות שהעות'מאנים ינסו להציף את נהר החידקל. בסופו של דבר, לא היה נסיון כגון זה.▼
▲חליל פשה בחר להגן על בגדד בכך שניהל את המערכה במרחק של 35 קילומטר מהעיר, בגבולות שבין החידקל לדיאלה. ההתקפה הראשונה ב-[[9 במרץ]] נהדפה בהצלחה על ידי הכוחות העות'מאניים. לאחר מכן הפנה הגנרל מוד את כוחותיו צפונה, במחשבה שיוכל לאגף את הכוח העות'מאני ולתקוף ישירות בבגדד. חליל פשה הגיב בכך שהוציא את כל הכוחות חזרה צפונה מלבד [[רג'ימנט]] אחד שהשאיר ליד נהר הדיאלה. מטרתו הייתה לאגף את הכוחות הבריטיים מצידו השני של הנהר במין "מהלך מראה". הבריטים קודם כל הביסו את הרג'ימנט הבודד במתקפה פתע ב-[[10 במרץ]]. התבוסה הפתיעה ועירערה את בטחונו של חליל פשה שהורה לכוחותיו לסגת צפונה חזרה לעבר העיר.
 
▲עוד באותו יום הורו השלטונות העות'מאניים על פינוי העיר, אבל גם זה לא הספיק. המצב יצא משליטתו של חליל פשה. הבריטים רדפו אחרי הכוחות העות'מאניים הנסוגים וכבשו את בגדד ללא קרב ביום המחרת. התושבים קיבלו את החיילים הבריטיים בברכה ובהתלהבות. שבוע מאוחר יותר ניסח מוד את "הכרזת בגדד" שכללה בין היתר את המשפט הבא: "אנו באים לעריכם לא ככובשים אלא כמשחררים". הבריטים ניצלו את הבלבול שנוצר בקרב הכוחות העות'מאניים ולקחו כ-9,000 חיילי אויב בשבי.
 
▲בסופו של הקרב הבריטים חששו יותר מכל מהאפשרות שהעות'מאנים ינסו להציף את נהר החידקל. בסופו של דבר, לא היה נסיון כגון זה.
==תוצאות==
הקרב הסתיים בניצחון חד -משמעי של הבריטים ובתבוסה נוספת של הממשלה העות'מאנית. הקרב עזר להשכיח במידה מסויימתמסוימת את המבוכה והבושה ששררה בצד הבריטי בעקבות התבוסה בקרב הראשון על קוטכות. הקרב השפיע משמעותית גם על חזיתות קרובות אחרות. האימפריה העות'מאנית נאלצה להפסיק את המערכה שניהלה ב[[איראן|פרס]] כדי לנסות ולבנות צבא שימנע מהבריטים לכבוש את [[מוסול]].
 
לאחר השלמת הכיבוש הפך מוד למושל מסופוטמיה דה-פאקטובפועל, והוא שלטבשלטו על השטח מבצרה ועד בגדד. הקצין הפוליטי של הגיס השלישי, פרסי קוקס, תכנן לנסח הצהרה על כך שהפרובינציה עברה לשליטה משותפת של [[בריטניה]] ו[[הודו]]. המששל הבריטי בלונדון מנע ממנו את ניסוח ההצהרה ופנה למנהיגים [[ערבים|ערביים]] מקומיים לעזרה בכינון מנהל מקומי בשליטה בריטית.
 
הממשל הקולוניאלי בהודו החזיק ברעיונות שונים לגבי השטח המדובר. חלקם של ההודים בכיבוש השטח היה משמעותי מאוד, והממשלה ההודית רצתה להעביר את השטח החדש לשליטתה.
 
מאבקי הכוח הובילו להקמת ועדת המהנלהמנהל המסופוטמיהמסופוטמית בראשות לורד [[ג'ורג' קורזון]]. על הועדההוועדה הוטל להכריע בשאלת השלטון בפרובינציות בצרה ובגדד. החלטת הועדההוועדה הייתה דומה לשאיפותיו של הממשל בלונדון. בצרה עברה לשלטון בריטי בלעדי, ללא השתתפות הודית בסמכויות השלטון, ובגדד הועברה לשלטון ערבי.
 
[[קטגוריה:הזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה]]
 
[[en:Fall of Baghdad (1917)]]
[[ar:سقوط بغداد 1917]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כיבוש_בגדאד"