קניין אותיות – הבדלי גרסאות

שיטת חכמים היא שקניין כזה נקנה רק על ידי צירוף של שתישני קניינים; [[קניין שטר|שטר]], שהוא כתיבת שטר על ידי המלווה שהוא מקנה לאדם זה את ההלוואה (וכמובן מסירת השטר לידיו), וכן מסירת השטר עצמו. ה[[ראשונים]] מסבירים שהשטר אינו בעצם [[קניין שטר]], אלא הוא רק כעין [[שטר ראייה]], שמהווה סימן על דבר מסוים. כך גם כאן השטר רק מורה על מעשה המסירה, שאינו רק על הנייר עצמו, אלא גם על החוב הכתוב בו; על ידי הכתוב בשטר, ניכר למפרע ולהבא שמעשה המסירה הוא על החוב, והשטר מהווה גם כעין קניין ו[[חלות|מחיל]] על המסירה חלות משמעותית יותר.