|
'''ממשלת צללים''' (מאנגלית: Shadow government) הוא מונח המקובל בכמה [[דמוקרטיה פרלמנטרית|דמוקרטיות פרלמנטריות]], בפרט ב[[בריטניה]], לתיאור הרכב ה[[ממשלה]] המוצע על ידי ה[[אופוזיציהנגדה]], אם וכאשר תזכה ב[[בחירות]]. כשמדובר במשטרים לא-דמוקרטיים, מונח זה משמש לפעמים לתיאור ממשלה [[מחתרת|מחתרתית]] הפועלת בסתר נגד הממשלה המכהנת מתוך שאיפה להחליפה ב[[הפיכה]].
במשטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] קיומה של אופוזיציהנגדה חיוני לא רק לשם ביקורת על פעילות הממשלה, אלא גם כדי להציג אלטרנטיבהחלופה לממשלה המכהנת ולמדיניותה. הקמת ממשלת צללים היא ביטוי מעשי להיותה של האופוזיציההנגדה אלטרנטיבהחלופה לממשלה. בבריטניה מקובל שהאופוזיציהשהנגדה מרכיבה ממשלת צללים מיד עם מינויה של ממשלה חדשה, כשמול כל [[שר]] בממשלה ניצב "שר" בממשלת הצללים של האופוזיציההנגדה. ה"שר" בממשלת הצללים אחראי לבקר את השר המכהן בממשלה, להגיב על הצהרותיו ולהציע אלטרנטיבהחלופה למדיניותו. אף שאין זו התחייבות רשמית, ציבור הבוחרים מצפה לכך ש"שר הצללים" ימונה לתפקיד שר, אם האופוזיציההנגדה תזכה בבחירות הקרובות.
שיטת ממשלת הצללים הפכה למעין מוסד בבריטניה כיוון שהיא מתאימה למבנה [[הפרלמנט הבריטי]] ולשיטת הבחירות בבריטניה. בבריטניה לא נהוגות ממשלות [[קואליציה|קואליציוניות|יחדה]], אלא מקובל שראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט מתמנה ל[[ראש ממשלה|ראשות הממשלה]] וממנה שרים מבין חברי מפלגתו. לפיכך, יכול ראש המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט להניח כי מפלגתו היא האלטרנטיבההחלופה העיקרית למפלגת השלטון, ולמנות ממשלת צללים מבין חברי מפלגתו. בנוסף, שיטת הבחירות באנגליה היא אישית-אזורית (המדינה מחולקת למחוזות-בחירה, ובכל אחד מהם נערכות בחירות אישיות למינוי נציג המחוז בפרלמנט), כך שיש דגש רב על אישיותם של המועמדים לחברות בפרלמנט ולכהונה כשרים.
ב[[ישראל]] נהוגה שיטת בחירות יחסית (הבוחר מצביע לרשימת מועמדים ולא למועמד מסוים), והממשלות הן ממשלות קואליציוניותיחדה, כלומר ממשלות המורכבות ממספר מפלגות שהגיעו להסכם לאחר משא ומתן. הרכב הקואליציההיחדה עשוי להשתנות במידה ניכרת במהלך כהונת הפרלמנט. לפיכך, קשה לדעת מה יהיה הרכב הקואליציההיחדה לאחר הבחירות הבאות, וקשה להרכיב ממשלה אלטרנטיבית לפני היוודע תוצאות הבחירות. לאור כל זאת, שיטת ממשלת הצללים אינה נהוגה בישראל, אם כי היו הצעות להשתמש בה בתקופה שבה הייתה מפלגת אופוזיציהנגדה דומיננטית, למשל בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, כש[[מפלגת העבודה]] הייתה האלטרנטיבההחלופה העיקרית למפלגת [[הליכוד]] שהייתה אז מפלגת השלטון. הרעיון נדחה, כיוון שלא היה ברור מי ייבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה לקראת הבחירות ב-1992. בעיה זו הוכחה כמשמעותית, שכן [[יצחק רבין]] אכן החליף את [[שמעון פרס]] לקראת הבחירות, והתמנה כראש ממשלה לאחר הבחירות. אילו הייתה מורכבת ממשלת צללים בתקופה שבה שימשה מפלגת העבודה כאופוזיציהכנגדה, היא לא הייתה משקפת את ההתפתחות הזו.
== קישורים חיצוניים ==
|
